חרחבינה מכחילה

הדפסה
  Eryngium creticum שם מדעי
  Field Eryngo Common name
קורסענה (קוּרסַענֶה) , שַׁאוּק אִל עַקְרַבָּנִי שם ערבי
  قرصعنه, شوك العقربة أللّغة آلعربيّة
סוככיים
Apiaceae
משפחה
מאוחה מס' עלי כותרת
פשוט צורת העלה
משונן שפת העלה
קרקעות כבדות בית גידול
עגול צורת הגבעול
עשבוני רב-שנתי צורת חיים
גולן, גליל, עמק ירדן עליון, עמקים, גלבוע, כרמל, הרי שומרון, מדבר שומרון, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, עין גדי, שרון, שפלה, נגב צפוני, נגב והרי אילת, בקעת הירדן, תפוצה בארץ
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה
צופני

חרחבינה  מכחילה
צילום: © אלי ליבנה  
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

חרחבינה מכחילה היא קוץ רב-שנתי, המשנה את אופיו באורח קיצוני עם גדילתו: בצעירותו כולו אינו אלא שושנת צמודה לקרקע של עלים תמימים ירוקים ורכים, אכילים; בבגרותו זה צמח זקוף ומסתעף בגובה 20–50 ס"מ, שעליו גזורים ודוקרניים; ובזקנתו זהו קוץ חד ונוקשה, מסועף דלילות, שכל אבריו מכחילים בגוון מתכתי כפלדה. השם חרחבינה הוא קדום, נזכר במשנה כצמח שהאוכל ממנו יוצא ידי חובת מרור בפסח. ואכן עליו מרים, משמשים גם כתוספת מרירות מרעננת לסלט. משערים שהשם קשור בשורש חרב, שמשמעו יובש. העלים ערוכים בדורים צפופים בבסיס הצמח. הדור הראשון (החיצוני) עליו כמעט עגולים, מפורצים בבסיסם בצורת לב, ושפתם תמימה; הדור הבא, מעליו, נושא עלים אליפסיים ומשוננים בשפתם בשיניים מעוגלות; הדור שאחריו עליו מוארכים ושסועים לאונות מחודדות; אחריו צומח דור עם עלים מוארכים מאוד וגזורים עמוקות לאונות קוצניות; וכך בהדרגה מתפתח עלה שכל אונותיו סרגליות וקוצניות. בכל השלבים נישא טרף העלה על פטוטרת ארוכה כאורך הטרף. במקביל משתנה צבע הגבעולים והעלים מירוק לכחול. התואר "מכחילה" הוא בן-יָמֵינוּ, מתאר יפה תכונה עיקרית של הצמח, אך קשה להיגוי בפי אשכנזים (לאור העובדה שראוי להגות את ה-כ כשהיא בלתי דגושה!).
חרחבינה מכחילה פורחת באביב ובקיץ, ממאי עד אוגוסט. הפרחים זעירים, דו-מיניים, צבעם כחול עד סגול. התפרחת היא סוכך בקוטר 8 מ"מ, אך הוא דמוי קרקפת, ובמבט ראשון דומה שהמין משתייך (כמו רוב הקוצים) למשפחת המורכבים, ורק בבדיקה מעמיקה מסתבר שהוא מתאים למשפחת הסוככיים. הפרחים שופעים צוף, מואבקים על-ידי דבורים קטנות. התפרחת עטופה בעלי-מעטפת קוצניים מאוד.
חרחבינה מכחילה גדלה בבתה, בצידי דרכים ובשדות נטושים, נפוצה בכל חלקי החבל הימתיכוני, מעט גם בנגב. תפוצתה העולמית משתרעת בארצות מזרח הים התיכון.
ברפואה העממית משמשים חלקים שונים של חרחרבינה (עלה, זרע, שורש) לריפוי מחלות ופגעים בדרכי העיכול, בעור, בכיס המרה, להסרת תבלול בעין, וכן נגד סוכרת, ואף נגד עקיצת עקרב והרעלות.
בסוג חרחבינה 230 מינים, בארץ 7.

כתב מייק לבנה

מקורות מידע

הצמח במקורות

הצמח היה ידוע כירק, והוא נמנה עם חמשת הצמחים שאדם יוצא בהם ידי חובת מרור בפסח: "ואלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח. בחזרת בעלשין ובתמכה ובחרחבינה ובמרור" (פסחים ב', ו').
"המלקט עשבים לחים עד שיבש המתוק" (שביעית ט',ו')- יש המזהים את ה"מתוק" במשנה עם המיץ המתוק שנמצא בעלים הצעירים של החרחבינה. לעת האביב והקיץ העלים מתעצים ומתיבשים.
ועוד: נמשלו המצרים למרור-חרחבינה: "לאמור לך:מה מרור זה שתחילתו רך וסופו קשה, אף מצריים תחילתן רכה וסופן קשה" (פסחים ל"ט, א')

קישורים


 
גינון חסכוני בצמחי בר