חבלבל החוף

חבלבל החוף הוא בן-שיח שרוע המתפצל לענפים רבים, מגיע לקוטר של חצי מ', ולגובה של עד 10 ס"מ. הענפים גמישים. כסות צמרית צפופה מגינה על אברי הצמח בפני טיפות של מי-ים מלוחים וגרגרי חול המוטחים בו ברוח. העלים צמירים מאוד, צהבהבים–לבנים או אפורים, צרים, מוארכים, ראשם מתחדד, בסיסם עובר בהדרגה לפטוטרת. עורקי העלה בולטים בצידו התחתון.

חבלבל החוף פורח במשך עונה ממושכת, באביב ובקיץ, מאפריל עד אוגוסט, כמנהגם של מינים רבים בחוף הים. הפריחה שופעת. הפרח לבן, נוטה מעט לצהוב, בעיקר לאורך הקפלים ובמרכז המשפך, סמוך ללוע. ככל שעוברים כלפי צפון הארץ מתחלף בהדרגה הצהוב בורוד. אורך הפרח 2 ס"מ (לעומת לפופית החוף, שאורך פרחיה 4 ס"מ ויותר). חבלבל החוף גדל בעיקר בחגורת הרסס, היינו ברצועה הקרובה ביותר לחוף הים.

זו רצועה שכל הצומח בה חשוף לרוחות עזות הנושאות בכנפיהן רסיסים של מי-מלח, ורק מי שהסתגל ופיתח עמידות לנזק שגורמים מי המלח לרקמות הצמחים שורד בה. אך מי שמצא דרכים לשרוד בה נהנה מתחרות מעטה של צמחים אחרים. אפשר למצוא פרטים שלו גם בקרקעות חוליות בגבעות מרוחקות מעט יותר מן הים, במיוחד בכורכר פריך. הוא נפוץ לאורך כל חופי הים התיכון בישראל, מחוף הגליל עד אשקלון. זה מין אנדמי, תפוצתו העולמית מוגבלת לחופי ארץ-ישראל ולבנון בלבד.

בסוג חבלבל 250 מינים, 20 מינים בארץ. רובם עשבוניים שגבעוליהם נכרכים (כמו חבל, מכאן השם), וכך מטפסים על צמחים שכנים. העלים מסורגים, חסרי עלי לואי, לרוב פשוטים ותמימי-שוליים. לעיתים קרובות בסיס העלה מפורץ. הפרח דו-מיני, נכון, גדול (אך לא גדול מאוד, אז זו לפופית), במינים רבים נמשכת עונת הפריחה במשך כל השנה כמעט. לגביע 5 עלים לא מאוחים, והוא גדל אחרי ההפריה ועוטף את הפרי ("גביע פורה"). הכותרת קישוטית ועדינה, 5 עליה מאוחים עד תום. הכותרת משפכית, מקופלת לאורכה ושזורה כבורג בניצן, הקפלים ניכרים גם כשהפרח פרוש. לאורך הקפלים מבחוץ צומחות שערות, לאורך הקפלים מבפנים כהה מעט גון הכותרת מצבע הרקע. לפרח 5 אבקנים, שחלה עילית, עמוד עלי אחד עם 2 צלקות. הוא מפריש צוף מתוך בלוטה טבעתית המקיפה את השחלה. הצוף מצטבר בתחתית צינור הכותרת. הפרח מואבק על-ידי דבורים קטנות. הפרח נפתח ביום, נסגר בלילה ובסגריר. הפרי הלקט כדורי עם חוד בראשו.

שמו המדעי של הסוג, Convolvulus, מלטינית: convolo - "מפותל", מאזכר את הגבעולים המתפתלים ומשתרגים של רבים ממיני הסוג.
בסוג חבלבל נמנו בעבר כ-250 מינים. במונוגרפיה של הסוג משנת 2015 אושרו 190 מינים. בישראל נאספו 21 מינים., ביניהם הבטטה (לפופית הבטטה), וכן צמחי נוי רבים, והטפיל כשות.

כתב מייק לבנה