קיצנית כרתית (לשעבר קיצנית עטופה) היא קוץ רב-שנתי הפורח בקיץ, שעה שהצמח יבש ונראה כמת. גובהו 40 ס"מ. העלה מפורץ לאונות קוצניות. עיקר קוצניותו של הצמח מקורה בחפי-המעטפת החיצוניים של קרקפות-הפרחים. בראשית החורף מלבלבת שושנת-עלים מניצנים היושבים על גבעול תת-קרקעי. עלי השושנת מכוסים בשעירות צמרית רכה. שוליהם משוננים, בקצה כל שן יש זיף. באביב מתרומם ממרכז השושנת גבעול-פריחה פשוט או מסועף, הנושא עלים קטנים קוצניים מאוד, יושבים, בסיסיהם לופתים את הגבעול. עם בוא הקיץ מתייבשים העלים והגבעולים. דווקא אז מתעוררות התפרחות, מתרוננות על צמח הנראה כמת. משטר-הצמיחה של הקיצנית שונה בעונות השונות: צמיחה וגטטיבית נמרצת בחורף; האטת פעילות באביב; התייבשות חלקים וגטטיביים ופריחה בקיץ; מות כל החלק העל-קרקעי בסתיו.
קיצנית כרתית פורחת מיוני עד ספטמבר. קוטר הקרקפת 7 ס"מ. כל הפרחים צינוריים, דו-מיניים, צהובים. חפי המעטפת הפנימיים של קרקפת-הפרחים בולטים ביופיים: הם קרומיים, מבריקים, צבעם זהוב, והם מזכירים עלי כותרת או פרחים לשוניים. אורכם גדול פי 2 מאורך הפרחים. הזרעון שעיר, נושא בראשו ציצית של מוצים רבים.
קיצנית כרתית חסינה בפני רעייה, ומשגשגת במיוחד בשדות הסובלים מרעיית-יתר, וכן בטראסות נטושות בהר. היא גדלה בבתה בחבל הימתיכוני. במעבר לחבל הספר מחליפה אותה קיצנית צפופת-עלים. תפוצתה העולמית מצומצמת לארצות שבמזרחו של הים התיכון.
בסוג 30 מינים, 4 בארץ. מינים אחדים מקובלים בנוי בזכות חפי-המעטפת הפנימיים הצבעוניים והמבריקים.
כתב מייק לבנה