צללית ערערית היא כדור מושלם ומרהיב-עין, מצופה בצפיפות בפרחים לבנים קטנים עד שאין רואים כלל עלים ירוקים – כך נראית הצללית ביוני-יולי. זהו כר עגול טיפוסי לחגורת הצומח העליונה בחרמון, הנקראת על שם צמחים שכמותו בשם "החגורה הכרקוצית", אם כי הקוצניות של הצללית אינה אלא סמלית. קוטר הצמח ככדורגל רגיל או קצת פחות. זהו בן-שיח שענפיו ירוקים, ומהם יוצאים עלים מחטניים, אנכיים לענפים. העלים אינם קשים ביותר, ולכן אולי אין הוא ראוי להיחשב קוצני, כמקובל בצומח הכרקוצי. נראה שעליו המחטניים תורמים לעמידותו ברוח ובקור, והם ודאי גם שנתנו לו את השם "ערערי", כי עליו מזכירים מחטי ערער גלעיני.
צללית ערערית פורחת בסוף האביב של מרומי החרמון, ביוני וביולי. בעונת הפריחה עולים מן הצמח הכדורי ענפי-תפרחת שאורכם כ-10 ס"מ, והם יוצרים לכדור "עטיפה" כדורית נוספת, כ-10 ס"מ מעל לפני הכדור הירוקים. עטיפה זו כה צפופה, עד כי היא מסתירה כליל את הכדור הפנימי, ואין רואים כלל ירוק, אלא רק לבן. הפרח הבודד נאה, עם 5 עלי-כותרת, קוטרו 7 מ"מ, וצירופם של מאות פרחים בבן-שיח אחד יוצר פריחה מרהיבה.
צללית ערערית גדלה בארץ רק במרומי החרמון, ברום מ-2,000 מ' ומעלה, וגם שם היא נדירה למדי. היא בוחרת לצמוח דוקא במקומות הקשים ביותר, בראשי גבעות מוכות-רוח, אולי מפני שכושר התחרות שלה בצמחים אחרים נמוך, אך היא עמידה בפני רוח וקור, ומצליחה לתקוע יתד במקום שאחרים אינם מצליחים להתבסס בו. תפוצתה העולמית משתרעת באזורים הרריים בארצות הים התיכון.
בסוג 120 מינים, בארץ 10. הסוג אופייני למשפחת הציפורניים, שונה מיתר בני משפחתו בתכונות אחדות: הפרח קטן, עם 5 או 0 עלי כותרת. עלה הכותרת לבן או ורוד ולרוב בלתי מפורץ בראשו. 5 עלי הגביע מפורדים. העלים נגדיים, צרים, אין עלי-לוואי. נבדל מהסוג הקרוב ארנריה במספר עמודי העלי: בארנריה 2, בצללית 3–5.
כתב מייק לבנה.