שיח מדברי מעוצה, מאפיר, כדורי, גובהו 30–100 ס"מ. הענפים עבים. בחתך-רוחב בענף אפשר להבחין בטבעות שנתיות, המעידות על גיל הענף. נמצאו "גזעים" של זוגן השיח בני 250 שנה. העלה מורכב מפטוטרת הנושאת שני עלעלים – כל אחד משלושת אלה בשרני ונראה כנקניקייה תפוחה. בעת עקה מתייבשים ונושרים שני העלעלים, ואחר גם הפטוטרת. פורח בעיקר באביב, מרס ואפריל, אך עשוי להקדים בשנה גשומה ולפרוח כבר בינואר. הפרח גדול, קוטרו 1–3 ס"מ. 5 עלי כותרת לבנים, מפורדים, פרושים. 10 אבקנים בולטים. הפרח מפריש צוף, ומואבק על-ידי חרקים שוחרי צוף. לפרי 5 כנפיים. שכיח מאוד בנגב, במדבר יהודה ובבקעה. שולט בתחום יבש ביותר (פחות מ-100 מ"מ גשם לשנה בממוצע) במדרונות של גיר קשה וסדוק ובערוצים סלעיים. חברות צמחים מדבריות נקראות על שמו. מעניין כי מין כה שכיח ונפוץ בארץ אינו נפוץ כלל בארצות אחרות: הוא אנדמי, גדל אך ורק בארץ-ישראל ובסיני. החוקר הישראלי מיכאל אבן-ארי מצא בו מגוון של התאמות למדבר, כגון עיכוב נביטה בשנים שחונות; המתה של חלק מהענפים והשארה בחיים של אחרים, פיתוח מהיר של מערכת נרחבת של שורשים עם הגשם. משמש אצל הבדווים לטיפול בדלקות-עור, גירוד וגירוי, ובכאבי שיניים. בסוג 100 מינים, בארץ 5.
כתב מייק לבנה