חבלבל צמיר

חבלבל צמיר הוא בן-שיח כדורי מדברי, גובהו 20–50 ס"מ. הוא מסועף וסבוך מעט, קוצני. אכן צמח צמיר מאוד, במיוחד גביעי הפרחים. העלים יושבים, בסיסיהם צרים. בקיץ הוא מצמיח עלים קטנים יותר, חסכוניים במים.

חבלבל צמיר פורח מאפריל עד יוני. הכותרת משפכית, לבנה, נוטה לעיתים מעט לגוון ורוד. קוטרה 2 ס"מ ויותר.

חבלבל צמיר גדל באדמת חול מיוצב. הוא נפוץ בכל חלקי הנגב והערבה, חודר לדרום מישור החוף, בחברת לענה חד-זרעית. תפוצתו העולמית משתרעת במדבריות המזרח התיכון.

בסוג חבלבל 250 מינים, 20 מינים בארץ. רובם עשבוניים שגבעוליהם נכרכים (כמו חבל, מכאן השם), וכך מטפסים על צמחים שכנים. העלים מסורגים, חסרי עלי לואי, לרוב פשוטים ותמימי-שוליים. לעיתים קרובות בסיס העלה מפורץ. הפרח דו-מיני, נכון, גדול (אך לא גדול מאוד, אז זו לפופית), במינים רבים נמשכת עונת הפריחה במשך כל השנה כמעט. לגביע 5 עלים לא מאוחים, והוא גדל אחרי ההפריה ועוטף את הפרי ("גביע פורה"). הכותרת קישוטית ועדינה, 5 עליה מאוחים עד תום. הכותרת משפכית, מקופלת לאורכה ושזורה כבורג בניצן, הקפלים ניכרים גם כשהפרח פרוש. לאורך הקפלים מבחוץ צומחות שערות, לאורך הקפלים מבפנים כהה מעט גון הכותרת מהרקע. לפרח 5 אבקנים, שחלה עילית, עמוד עלי אחד עם 2 צלקות. הוא מפריש צוף מתוך בלוטה טבעתית המקיפה את השחלה. הצוף מצטבר בתחתית צינור הכותרת. הפרח מואבק על-ידי דבורים קטנות. הפרח נפתח ביום, נסגר בלילה ובסגריר. הפרי הלקט כדורי עם חוד בראשו.

שמו המדעי של הסוג, Convolvulus, מלטינית: convolo - "מפותל", מאזכר את הגבעולים המתפתלים ומשתרגים של רבים ממיני הסוג.
בסוג חבלבל נמנו בעבר כ-250 מינים. במונוגרפיה של הסוג משנת 2015 אושרו 190 מינים. בישראל נאספו 21 מינים., ביניהם הבטטה (לפופית הבטטה), וכן צמחי נוי רבים, והטפיל כשות.
כתב מייק לבנה