קדד הסיף

קדד הסיף הוא צמח רב-שנתי קוצני של מדבריות חמים. הוא מסתעף מבסיסו לענפים שרועים, אלכסוניים או קשתיים אחדים. העלה גדול, אורכו 20 ס"מ ויותר, והוא שעיר, צפוף-עלעלים. בצעירותו הוא נראה כעלה של שרך. בקיץ מתייבש הצמח למשך חצי שנה, העלעלים נושרים, וציר העלה מתקשה והופך לקוץ.
קדד הסיף פורח בחורף, מינואר עד אפריל. הפרחים צהובים, גדולים (3 ס"מ ומעלה) מרוכזים בתחתית הצמח, במרכזו. זאת תופעה, שהיא שכיחה גם במינים אחדים נוספים של קדד: הפרחים אינם נישאים בראש הצמח, אלא כביכול מתחבאים: הם יושבים בחיקי עלים או נישאים על גבעולים קצרים למדי בחלקו התחתון של הצמח. למרות זאת הם הומים ממאביקים, והפרי המתפתח מכל פרח מעיד כי הואבק והופרה. הפרי הוא תרמיל גלילי עבה, אדום, מפתה לאכילה אך הוא מר, נוקשה, לא נפתח. אורכו 5–8 ס"מ, קוטרו 1–1.5 ס"מ, והוא מתחדד בקצהו למקור דוקרני קצר דמוי סיף. על הקשוות בולטת רשת של עורקים.
קדד הסיף גדל במפוזר בבתי-גידול טובים-יחסית במדבר קיצוני – בערוצי נחלים ובסדקי סלעים. הוא גדל בארץ רק במרכז ובדרום הנגב והבקעה. תפוצתו העולמית משתרעת במדבריות צפון אפריקה והמזרח התיכון.

קדד הוא סוג ענק של קטניות עם פרחים פרפרניים ועלה מנוצה למספר גדול של זוגות-עלעלים. אין קנוקנת בקצה העלה, ובכך קל להבדיל בין קדד לבין בקיה. מאפיין את הסוג פרי קדוד, היינו שקליפתו כפופה מתפר-הגב פנימה ויוצרת מחיצה המחלקת את הפרי לאורכו לשתי מגורות. קל לזהות את ייחודו של הפרי לפי השקע שלאורך תפר-הגב. הסוג קדד הוא מתחרה רציני על התואר "הסוג עם מספר המינים הגדול ביותר" – מונים 2000 מיני קדד בעולם, רבים מהם במערב אסיה ומרכזה. גם בארץ הוא ראשון במספר מיניו: 55 מינים שונים של קדד גדלים בחלקי הארץ השונים, רבים מהם בתנאים קיצוניים, כמו מדבר או מרומי הרים. כחצי מן המינים בארץ הם עשבים חד-שנתיים, אך חלק מן המינים הם בני-שיח קוצניים.

כתב מייק לבנה