קייצת קנדית היא צמח חד-שנתי זקוף וגבוה מאוד (1–3 מ'), עם פריחה מצטנעת וכדורים בולטים של זרעונים מצוייצים. זהו צמח גֵּר בארץ, נמצא אצלנו לראשונה בשנות ה-40 למאה ה-20 בעמק החוּלה, ומאז פשט לבתי-גידול לחים בכל אזורי צפון הארץ ומרכזה. גונו הכללי של הצמח ירוק בהיר, בעוד המינים החד-שנתיים האחרים של הסוג אפרפרים. הגבעול מכוסה בדלילות בריסים ארוכים. עלי הגבעול אזמליים צרים עד סרגליים, קירחים או מכוסים ריסים בשוליהם בלבד. הצמח נובט בסוף החורף ומפתח שושנת עלים צרים.
קייצת קנדית פורחת במשך כל הקיץ והסתיו, מיוני עד ספטמבר, בעיקר ביולי. קרקפות-הפרחים קטנות עוד יותר מאלה של קייצת מסולסלת, קוטרן 3 מ"מ. החפים של מעטפת הקרקפת רעופים, קירחים או כמעט כך. הפרחים ההיקפיים לשוניים, צבעם לבן נוטה מעט לגוון ורוד או לילך. הפרחים המרכזיים צהבהבים. ההפצה טובה ויעילה.
קייצת קנדית היא צמח גֵּר בארץ, מוצאו מאמריקה. כיום הוא שכיח מאוד, נפוץ בכל חלקי הארץ. גדל במקומות שהוא מצליח למצוא בהם תוספת של מים בקרקע בקיץ, ואשר אין לו שם מתחרים חזקים יותר – במיוחד בצידי דרכים, במעזבות ובשדות שלחין.
בסוג קייצת 60 מינים, בארץ 3 מינים חד-שנתיים גרים (ושלושתם מקיימים בני-כלאיים ביניהם), ומין אחד מקומי, רב-שנתי מדברי.
הצמח משמש כתבלין ( חריף) בדרום אמריקה וכמסלק תולעי מעיים (תולעי סיכה)
ניתן לשלב עלים קצוצים של הצמח במאכלים.
כתב מייק לבנה