במדינת ישראל קיים חוק (33 א') הקובע הוראות אודות שמירה על ערכי טבע מוגנים. החוק כולל רשימת אתרים וצמחי-בר מוגנים. החוק מעודד הסדרת השמירה על צמחי-הבר בכללם, ואוסר קטיף, סחר או גרימת כל נזק אחר לצמחי בר מוגנים.
רשימת הצמחים המוגנים מתעדכנת ומשתנה לפי הצורך והשינוי באוכלוסיית הצמחים ובהתרבותם. מצורפת רשימה נוספת של "צמחים אדומים" שהינם
צמחים בסכנת הכחדה.
להמשך קריאה...
התנועה לשמירת הטבע, שלימים הפכה לתנועה להגנת הטבע והסביבה, נולדה מתוך תחושה ספונטאנית של שליחות ומחוייבות רגשית לנופי הארץ.. עזריה אלון היה בין חלוצי התנועה. חברי התנועה הוסיפו לפעול בתחומי החינוך וההסברה, המשפט והמחקר עד שב י"ב בשבט בשנת תשכ"ד (26.1.1964) – קיבלה ממשלת ישראל את ההחלטה,להקים את רשות שמורות הטבע, במטרה להגן על הטבע ולטפח את שמורות הטבע בארץ.
בזכות הישגיה החינוכיים של התנועה גברה המודעות לשמירת הנוף ואיסור קטיף של צמחים מוגנים, מיושם ע"י כל תושבי ישראל.
בחוק חלו במשך השנים שינויים ושיפורים. להלן הנוסח האחרון:
33)
-
- השר רשאי להכריז על ערך טבע, שלדעתו יש ערך בשמירתו או יש סכנה להכחדתו, כעל ערך טבע מוגן, בין בכל הארץ ובין באזור פלוני או במקום פלוני;הכרזה על ערך טבע מוגן תפורסם ברשומות.
- לא יכריז השר על ערך טבע שהוא עתיקה כמשמעותה בחוק העתיקות, כעל ערך טבע מוגן, אלא לאחר התייעצות עם המנהל כמשמעותו בחוק האמור.
-
השר, לאחר התייעצות עם המועצה, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר ערך טבע מוגן, הסדרת השמירה עליו, עידוד רבייתו, החזקתו וההגנה עליו, בין דרך כלל ובין לאזור, למקום או לעונה.
-
לא יפגע אדם בערך טבע מוגן, אלא בהיתר כללי או מיוחד מאת המנהל.
-
לא יסחר אדם בערך טבע מוגן, אלא על פי היתר כללי או מיוחד מאת המנהל, ולא יחזיק אדם בערך טבע מוגן, אלא על פי היתר כאמור או אם רכש את ערך הטבע מבעל היתר סחר באותו ערך טבע.
-
בסעיף זה -
"פגיעה" - לרבות השמדה, הריסה, שבירה, חבלה, קטיפה, עקירה, נטילה, שליה, הרעלה, שינויה של צורה או של תנוחה טבעית של ערך טבע או הפרעה למהלך התפתחותו הטבעית, לרבייתו או לשמירתו;
"סחר" - לרבות קניה, מכר, חליפין, ייצוא, ייצוא חוזר, יבוא הכנסה מן הים וכן הצעה לסחר.
רשימת הצמחים המוגנים האסורים בקטיף
צמחים בסכנת הכחדה
לחץ על אות וקבל את רשימת הצמחים המתחילים באות זו.
נא להמתין...