הגן נוסד בסוף המאה ה-19 אבל הוכרז כגן המלכים בזמן ביקורו של הדוכס מיורק בשנת 1901, השנה בה הוא בא לחלק זה של העולם לכבוד ייסודה של הפדרציה של אוסטרליה.
הנשיא הראשון של הנהלת הגן היה הלורד פורסט. שם מתאים ביותר למנהל גן בוטני. עכשיו פסלו עומד על עמוד גבוה משקיף על כל המבקרים. נראה כאילו הוא מתכוון לנזוף באלה שדורכים על הדשא.
בתחילה התכנון היה להקים גן בוטני שייצג את צומח העולם, אירופה ובעיקר דרום-אפריקה ולכן שתלו צמחים אופייניים כמו Protea, Leucospermum וכד'. מצאתי גם פרי של Pandanus שלא ראיתי עדיין. בהמשך שינו את הכוון והחליטו להקדיש את הגן לצומח אוסטרליה, ובעיקר מערב-אוסטרליה, שאנחנו בבירתה.
ליד שלט הגן ניתן לראות ערוגה של כף-קנגורו, צמח גינון וקטיף שמוצאו מכאן. יש הרבה זנים גנניים שלו שאתאר בפעם אחרת. יש ערוגות מעורבות של צמחים מקומיים שלאט לאט מסיימים את גל הפריחה האביבי. בין כל הזרים פגשתי פה היביסקוס שנראה מוכר פרפרני בשם Isotropis, גם פרח השעווה Chamelaucium שהוא צמח קטיף וגינון מוכר אבל כאן הוא גם אחד מצמחי הבר שמרגיש כמו בבית.
יש חלקות שמוקדשות לסוגים מקומיים שגם שלכל אחד מהם מגיעה כתבה משלו וכאן אני מראה רק דוגמאות מהם כמו Verticordia, Banksia ועוד. יש חלקה מיוחדת לצמחים בסכנת הכחדה שבה ישנו בין השאר צמח הנקרא על-שמו של דארווין Darwinia carnea, איך לא חשבנו קודם שמגיע שיהיה צמח על-שמו? ובאותה חלקה גם Eremophila repens שהיא ארמופילת הנחשים. למרות שהעלים נראים ירקרקים ונחמדים, הם קשים והסיפור הוא שהנחשים מתחככים בהם כדי להשיל את עורם. נא לא לשכוח שעשרת מיני הנחשים הארסיים בעולם חיים באוסטרליה...
להזכירכם שאנחנו בחצי הכדור הדרומי והיינו פעם חלק מגונדוואנה (היבשת שכללה את אפריקה-מדגסקר-הודו-אוסטרליה ואנטארקטיקה מחוברות זו לזו) יש בצפון מערב אוסטרליה גם עצי באובב (כמו במדגסקר). אחד מהם שעמד במקום שהיו צריכים לסלול דרך חדשה הועתק לכאן ויש שלט המתאר את כל התהליך. המדריכה אומרת שגילו של העץ 753 שנה (לפני 3 שנים כשהעבירו אותו אמר מישהו שגילו 750 שנה, מאז המדריכים מוסיפים בנאמנות כל שנה לגילו).
בגן חלקים גדולים של משהו שבין חורש ליער של הצומח המקומי. העץ שפורח פה בעונה זאת הוא Nuytsia floribunda שפריחתו הצהובה בולטת למרחוק והא נקרא כאן עץ חג המולד. זהו חצי-טפיל ממשפחת ההרנוגיים, שנטפל לשורשים של שיחים ועצים, אך עומד זקוף בפני עצמו ויכול להגיע לגובה 10 מ'. שיח אחר Hibbertia hypericoides שפרחיו צהובים ולמעשה שמו הבוטני הוא "דמוי פֶּרַע" הזכיר למתיישבים הראשונים "נורית" ולכן זה שמו העממי כאן.
המוסדות הרשמיים מביעים פה בכל הזדמנות רחשי כבוד לילידים כאדוני הארץ והבעלים המקוריים עליה. מה שקורה בחיי יום יום, בתעסוקה ובחינוך זה כבר דבר אחר... בגן מוקדשת פינה למקום מפגש לילידים סביב אבן קדושה. אני לא יודע אם הם באים לכאן אי פעם אבל המקום מוכן לכל מקרה.
כמובן ששולטים פה בכיפה מיני אקליפטוס מהם שיובאו לארץ כמו אקליפטוס מסמרי – E. gomphocephala שפירותיו אכן נראים כמו בורג קצר אבל כפתורי פרחיו נראים כמו גביע גלידה לגמדונים.
את מיני האקליפטוס קל יותר להגדיר לפי הפירות שלהם. ראו למשל את הפרי דמוי הכובע המעוך של E. youngiana או הפירות המיוחדים של אקליפטוס גדול-פרי E. macrocarpa. יותר ממאה מינים שהיו שייכים פעם לסוג אקליפטוס הועברו לסוג Corymbia הם ניכרים בפירות שלהם כאן הבאתי לדוגמא שלל פירות של C. calophylla.
בגן גם מקומות לפיקניקים ומדשאות, כמה סככות לחגיגות בימי גשם, בריכה עם מזרקה יפה ופסל האם והילד לכבודן של כל הנשים. כשהמזרקה מתיזה במלוא הכח הרוח נושאת את המים ויוצרת ווילון שמסתיר את מה שמאחוריו. כל כמה דקות המזרקה שוככת וניגלה הפסל מתאר את האישה כשהיא עוברת את הבריכה בפסיעות מאבן לאבן.
אחד ממוקדי ההתעניינות הוא גשר גבוה מאוד שמתפתל בין צמרות העצים. מעקות הגשר עשויים זכוכית כך שגם ילדים קטנים יוכלו ליהנות מהנוף מבלי שהוריהם יצטרכו להרים אותם אל מעל למעקה. מהחלק הגבוה של הגשר ניתן לראות את הנוף של מרכז העיר פרת' על שפת הנהר.
זה מזכיר לנו שאין יותר זמן היום לטיולים, כי צריך להספיק להגיע לעיר לכמה קניות דחופות...