בן-חילף קטן הוא דגני חד-שנתי, עדין, קירח, מסועף מבסיסו, גבעוליו עולים נטויים עד זקופים, גובהו 60-20 ס"מ ולו ציצת שורשים. צבעו הכללי של הצמח ירוק, לעתים מעט מכחיל. לעתים על פני נדני העלים וטרפיהם מפוזרות בדלילות שערות ארוכות. פי נדני העלים מזוקן. הלשונית שבין נדן העלה לטרף עשויה שורת שערות קצרצרות. טרפי העלים שטוחים, מצטררים ובשוליהם בלוטות גבשושיות זעירות, שניתן להבחין בהם בהגדלה בלבד. טרפי העלים נגללים בהתייבשם. התפרחת מכבד רפה בקצות הקנים בלבד, תכונה המבדילה אותו מבן-חילף נמוך, אשר בו יוצאים מכבדים גם מחיק נדני עלים תחתונים. ענפי המכבד קצרים ואשונים. השיבוליות נישאות על עוקצים קצרים, שעל פניהם בלוטות יבלתיות או שקערוריתיות.  השיבוליות צרות, איזמלניות, אורכן 15-5 מ"מ ורוחבן 2.2-1 מ"מ, פחוסות מצדיהן, צבען נע מירוק-צהבהב, דרך ירוק עז ועד אפור, לעתים מסגילות, מכילות 15-8 ולעתים עד 40 פרחים תלת-אבקניים פורים, רעופים, מסורגים בשני טורים על ציר השיבולית ופרח מנוון בקצה. הגלומות נשירות, מעט בלתי שוות, איזמלניות-מחודדות, קצרות מהפרח התחתון בשיבולית, קרין עובר במרכזן ובסביבתו פזורות בלוטות זערוריות. המוץ התחתון ביצני, שוליו קרומיים, קרין עובר לאורכו, במרכזו ולעתים על פניו פזורות פה ושם בלוטות זעירות. הגרגר מוארך, חום כהה, מעורה במוצים.
בן-חילף קטן פורח בקיץ ובסתיו. בית גידולו קרקעות מושקות, גינות, תעלות ומקומות מופרים בידי אדם. במגדיר הצמחים מצויין כי הצמח מצוי, אך לאמיתו של דבר הוא נדיר מאוד בישראל ונאסף לאורך הבקע הסורי-אפריקאי, בגולן ובגליל. תפוצתו העולמית נרחבת ומשתרעת על פני כל היבשות.
בן-חילף קטן תואר בשנת 1809 ע"י הרופא והבוטנאי האוסטרי הוסט (Nicolaus Thomas Host, 1771-1834).
שם הסוג Eragrostis, מיוונית: Eros - "אהבה" ו-Agrostis - "עשב", גם באנגלית הוא מכונה "Love Grass" - "עשב אהבה", מוכר כבר מימי הביניים. הסיבה לשם זה אינה ידועה אך היא עוררה את דמיונם הפרוע של רבים: יש המציינים כי מעשב זה הוכנו מזרנים בימי קדם ויש הגורסים כי שיבוליות בני הסוג היו נצמדות לשמלותיהן של הנשים המתנות אהבים בשדה. שם המין המדעי, minor, כשם העברי - מתייחס לשיבוליות הקטנות למדי של מין זה.
שם הסוג העברי, בן-חילף, הוא הקטנה של השם חילף, ששימש בעבר כשם הסוג, עד שהופרד ממנו המין חילף החולות ושוייך לסוג Desmostachya. השמות "חֵלֶף", "חִילָף" ו"חֵילֶת" הובאו ב"ילקוט צמחים (עברית-לטינית-אנגלית-גרמנית-צרפתית-רוסית)" שיצא לאור על ידי ועד הלשון העברית בשנת תר"ץ (1930), תוך השאלת שם עשב מתקופת המשנה לתיאור הסוג. השם בן-חילף קיבל תוקף רשמי ב"רשימת שמות צמחי ארץ-ישראל" שאושרה במליאת האקדמיה ללשון העברית בשנת תשס"ג (2003).
הסוג בן-חילף מונה יותר מ-400 מינים. בישראל נאספו 11 מינים, רובם נדירים ורק אחד, בן-חילף נמוך, נפוץ.

כתב: דרור מלמד

* תודה לזלמן באומוול שמצא וזיהה את הצמח בשפת בריכת רם שבצפון הגולן.