עופרית אירופית היא בן-שיח ממשפחה מכובדת, הנקראת כולה על-שם הסוג הזה. הוא בולט בנוף בירקותו ובפריחתו בקיץ, כאשר כל סביבתו קמלה. פרחיו ופירותיו נצמדים לגרביים באמצעות בלוטות דביקות המכסות את הגביע. הצמח מסועף. הענפים מצולעים. העלים אזמליים מוארכים, שוליהם תמימים וקצת גלוניים. צידם התחתון מכוסה באבקה לבנה קמחית. העלים התחתונים נישאים על פטוטרות והעליונים יושבים ואף עוטפים בבסיסיהם את הגבעול. משורשים של מינים אחדים מפיקים צבע הדומה לצבע העופרת, מכאן שם הסוג.
עופרית אירופית פורחת במשך כל הקיץ, מיוני עד אוקטובר. צבע הפרחים סגול בהיר עד לילך, והם נישאים בתפרחות בראש הענפים. הגביע מכוסה שערות בלוטיות דביקות. 5 עלי הכותרת מאוחים בבסיסיהם, אורכם 1.5 ס"מ ויותר. צינור הכותרת בולט מהגביע ובראשו 5 אונות מוארכות. הכותרת מסמרית עד גלגלית. באמצעו של כל עלה-כותרת מצוייר פס-אורך כהה. 5 האבקנים מעורים בתושבת הפרח (ולא בצינור הכותרת, כרגיל במאוחי-עלי-הכותרת). עמוד עלי יחיד מתפצל בקצהו ל-5 צלקות. האבקה עצמית נמנעת בזכות הטרוסטיליה, היינו יש בפרחים השונים אבקנים ועמודי-עלי באורכים שונים, ורק בין עלי לאבקן באותו אורך אפשרית האבקה פוריה. באותו פרט לעולם אין אבקנים ועלי באותו אורך.
עופרית אירופית גדלה בדגם מפוזר ואקראי בבתי-גידול מופרעים בכל אזורי צפון הארץ ומרכזה, ואף בערבה. תפוצתה העולמית משתרעת בארצות שסביב הים התיכון ובמערב אסיה. עלים המורתחים במים משמשים ברפואה עממית לריפוי פגעים בעור.
בסוג 12 מינים, בארץ מין אחד בר ו-2 מינים בגננות. המין עופרית הכף שמוצאו מדרום-אפריקה היה מקובל מאוד בגינות, כי הוא תרם לפריחה צבע נדיר – תכלת – ופריחה עשירה בעונה דלת-פרחים.

כתב מייק לבנה