ערברבה שעירה היא צמח ירוק רב-שנתי גבוה (עד 2 מ') של גדות-נחלים ושאר נופים לחים, לפעמים גם צידי דרכים, תעלות ביוב וברזים דולפים. נקרא ערברבה בגלל בית-הגידול, המשותף לו ולעץ ערבה.
הגבעול מכוסה שערות מפושקות. גם ההלקט שעיר. העלים חובקים את הגבעול בבסיסיהם. עורקי העלים נמשכים עד לשולי העלה (וכך נבדיל בינה לבין שנית גדולה, הדומה לה באין פרחים, כי לשנית עורק היקפי מקביל לשפת העלה, ורשת העורקים מגיעה רק עד אליו).
עֲרַבְרַבָּה שְׂעִירָה פורחת במשך כל הקיץ ויותר, ממאי עד דצמבר. לפרח 4 עלי גביע, 4 עלי כותרת, 2–12 אבקנים, 4 צלקות מפושקות, בולטות לעין כמו בקרובו נר-הלילה. הפרח גדול, קוטרו 2–4 ס"מ. הוא מפריש צוף ומואבק על-ידי חרקים שוחרי צוף. הפרי הלקט סרגלי הנפתח ב-4 קשוות, נפתח מראשו כלפי בסיסו. הזרעים מרובים, עם ציצת שערות. הפצת הזרעים ברוח יעילה.
ערברבה שעירה גדלה בכל חלקי צפון הארץ ומרכזה. תפוצתה העולמית רחבה באירופה ובאסיה. בסוג 200 מינים, בארץ 3 מינים. הסוג שכיח עד שולט בנופים נרחבים באירופה, עד הרחק בצפון. הוא בולט שם בנוף בפריחתו הורודה ובפירותיו עם חוטי המשי המבריקים.

כתב מייק לבנה