ספלילה טבורית היא עשב רב-שנתי טבול במים, זוחל, קירח. ענפיו מכים שורש ממפרקיהם. הוא שונה מכל יתר בני משפחתו בעליו, שהם עגולים כליל וסימטריים, מפרציהם זעירים והאונות ביניהם מעוגלות ורחבות. העלה טבורי, כלומר פטוטרת העלה מחוברת לעוקצה באמצע הפטורטרת, לא בשוליה כרגיל, ועורקי העלה רדיאליים. הצמח מתייבש בסתיו, שב ומלבלב באביב.
ספלילה טבורית פורחת בראשית הקיץ, בין אפריל ליולי. התפרחת כדורית, ובה צברים צפופים של פרחים זעירים, דו-מיניים, עלי הכותרת ביציים מחודדים, אורכם 1 מ"מ. צבעם לבן או קרם או ירוק. חסרי עלי גביע.
ספלילה טבורית נדירה בארץ. גדלה בעבר במישור החוף ובעמק החולה, נכחדה שם. נותרה נדירה בגולן. זהו צמח מוגן העומד על סף הכחדה בגלל ייבוש נופי המים, שהם בית-גידולו הבלעדי. תפוצתו העולמית משתרעת בארצות שמצפון לים התיכון.
בסוג 100 מינים, בעיקר בחצי הדרומי של כדור הארץ.

כתב מייק לבנה