נטופית רפואית היא  שיח  רב שנתי עשבוני המגיע עד לגובה של כ 2 מטר בתנאים אופטימיליים, מצמיח מספר  ענפים,  מהם יוצאים ענפי משנה. בארצות קרות הענפים מתים בחורף.  

לעלים פטוטרת קצרה למדי, הם בעלי צורה אובלית המצטררים בקצה, מפורצים באופן בלתי אחיד, ובעלי שוליים משוננים באופן בלתי אחיד, עבים  ולבידים משני הצדדים,  באורך  של עד 7 ס"מ, וברוחב של כ 3-4 ס"מ. בבסיס כל עלה ישנם שני עלי לואי קצרים הנושרים בהמשך הגדילה.  

הפרחים פורחים בשלהי הקיץ ובסתיו , מאוגוסט עד נובמבר, בפרח חמישה עלי כותרת  צבעם ורוד חיוור המתכהה בבסיס. הפרחים יושבים בחיק העלה, לעיתים בקבוצות, אורכם 1-2 ס"מ, צבע העלי ורוד בהיר עד לבנבן.  כמו לשאר בני המשפחה יש לפרח גביע וגביעון חיצוני. הגביע נפוח, ומתחתיו נראים בבירור עלי הגביעון, שארכו כמחצית ארכו של הגביע, בן 12-7 אונות איזמלניות, מאוחות בתחתיתן.  עמוד העלי ארוך ועטוף בזירי האבקנים המאוחים לבסיסו. בראש הזירים מאבקים רבים בצבע אדמדם. מעל האבקנים מתפצל עמוד העלי למספר זרועות הנראות כמו חוטים לבנים ובולטים מעל לאבקנים, ובראשם צלקות. 

הפרי קטן בהשוואה לפרח, מורכב מ- 20 -15 פרודות, המסודרות בעיגול  שטוח סביב ציר מרכזי.  לזרע צורת כליה.   

שם הצמח ניתן לו בגלל סגולות הריפוי המיוחסות לו, בהם השתמשו כבר הרומאים והמצרים.  בכל חלקי הצמח ובמיוחד בשורשים ישנם חומרים ריריים,  פלבנואידים וטנינים אותם מיצו והשתמשו לטיפול כנגד חוליים רבים.  בניסויים מודרניים מצאו כי לצמח סגולות מרגיעות לשיעול. 

בעבר היו כל חלקי הצמח נאכלים. לרומאים היה תבשיל מיוחד מהצמח שנחשב מעדן.  במתכון המסורתי של ממתק ה"מארש-מלו" משתמשים בתמצית שורש צמח הנטופית הרפואית, במקום ג'לטין.  צמח זה מכונה באנגלית "מרשמלו" ("Marsh Mallow" – מילולית: חלמית ביצות), ומכאן שם הממתק. לצמח היו בעבר שימושים רפואיים נוספים, כמו –כן הצמח זוהה ע"י פרופסור זהר עמר כצמח שממנו היו מכינים חומרי כביסה בימי אבותינו.

קל לגדל את הצמח בגינון, כי זרעיו נובטים בקלות. (מדיווחי הגן הבוטני בגבעת רם) 

נטופית רפואית הינו צמח נדיר בארץ הגדל במקומות לחים. בעבר גדל הצמח ( בשנות העשרים  עד שנות החמישים) בשרון,  באזור הביצות של חדרה, בחוף הכרמל, ואחו בנימינה אך נכחד מכולם.

הצמח צולם ע"י יהודה מרטה בשנת  1989 באחו גונן , והתגלה מחדש  (שיח בודד גדול ומפותח) באחו בנימינה ע"י נועם עביצל ואביו בספטמבר 2016 .

בסוג 12 מינים, כאשר המין נטופית רפואית הוא הנפוץ ביותר ברוב ארצות אירופה מדנמרק דרומה, בארצות אסיה הממוזגות,  בצפון אפריקה, אנגליה וסקוטלנד, שם הוא גדל בביצות, בשולי נחלים וחוף הים. בארץ גדלים עוד שני מיני נטופית, נטופית המדבר ונטופית שעירה.