לוענית גדולת-עלים היא עשב רב-שנתי גבוה (עד 2 מ'), הקשור לבתי-גידול לחים.
הצמח קרח, פרט לשערות בלוטיות המצויות על עוקצי התפרחות. הגבעול מרובע, נושא עלים רבים וקצהו מסתיים בתפרחת. העלים נגדיים, בעלי פטוטרת, בלתי מחולקים, דמויי ביצה ושפתם משוננת. העלים התחתונים גדולים במיוחד ואורכם עשוי להגיע ל-20 ס"מ.
התפרחות מרוכזות לאורך חלקו העליון של הגבעול, יוצאות מחיק חפים דמויי סרגל. בכל תפרחת 5-10 פרחים. אורך הפרח כ-8 מ"מ, אונות הגביע דמויות ביצה, ולהן שוליים לבנים צרים. הכותרת דו-שפתנית, צבעה חום-ירוק. צינור הכותרת תפוח במקצת. אונות השפה העליונה זקופות, וכך גם שתי האונות הצדדיות בשפה התחתונה. האונה המרכזית בשפה התחתונה גלולה לאחור. אבקנים – 4, ובנוסף – קשקש שהוא שריד של אבקן חמישי הנמצא בין שתי אונות השפה העליונה. הבשלת הצלקת מקדימה את הבשלת האבקנים. הפרי – הלקט כדורי, מחודד בראשו, נחצה לאורכו לשני חלקים. הזרעים מרובים.
לוענית גדולת-עלים קשורה לפלגי-מים ומצויה בנחלי צפון עמק החולה - נחל דן, נחל שניר, נחל קורן (בקיבוץ הגושרים), עינות דבשה ולאורך הירדן. לאחרונה נצפתה גם במעיינות סלוקייה שבגולן וגם בין מפל דבורה למפל גילבון. למרות זאת היא נחשבת למין "אדום" (בסכנת הכחדה), זאת בשל סכנת הייבוש האורבת לנחלים שעל גדותיהם היא צומחת.

מיני הסוג לוענית בארץ הם לרוב עשבים רב-שנתיים בעלי תפרחות מסויימות, חד-בדיות או דו-בדיות היוצאות מחיק חפים לאורך חלקו העליון של הגבעול, שגם הוא מסתיים בתפרחת.
לפרח הלוענית גביע מאוחה בעל 5 אונות ששפתן קרומית, וכותרת דו-שפתנית, גם היא בעלת 5 אונות, שלה צורה אופיינית של כד. שתי האונות העליונות זקופות ומזכירות לעתים זוג אוזניים. שתי האונות הצדדיות זקופות או מפושקות במקצת. מספר האבקנים – 4 . בין שתי אונות השפה העליונה נמצא קשקש שהוא שריד של אבקן מנוון (סטמינוד). הבשלת העלי מקדימה במקצת את הבשלת האבקנים, אך לעתים יש חפיפה חלקית ביניהם, כך שאפשרית גם הפרייה עצמית. השחלה – עלית.
הפרי – הלקט בן שתי מגורות הנפרדות לעת ההבשלה ומכילות זרעים רבים.
כתבה ליאורה קרת