צמח של בתי גידול לחים רב-שנתי ריחני. ירוק כל השנה. גובהו 50–100 ס"מ. מסועף מבסיסו. הגבעול שעיר, פרקיו ארוכים (10 ס"מ). מתפשט משלוחות, מכה שורש ממפרקי הגבעול. העלים יושבים או כמעט כך, אזמליים, רכים, נעימים למגע, שעירים כמשי, ריחניים, מפותלים קמעא.
פורח מיוני עד אוקטובר. הפרחים קטנים, הכותרת פעמונית צרה, דו-שפתנית אך כמעט נכונה, צבעה סגול-לילך. 4 אבקנים ו-2 צלקות בולטים מתוך הכותרת. הכותרת שעירה מבחוץ. הפרחים ערוכים בדורים צפופים, הנראים יחד כשיבולת. השיבולת רצופה בחלקה העליון, מופסקת בחלקה התחתון. גדל בנחלים ומעיינות, בחגורה הראשונה ליד המים. שכיח בבתי גידול מתאימים בכל חלקי צפון הארץ ומרכזה ואף בערבה.
הנענע, כמו מיני שפתניים אחרים כגון האזוב והזוטה, נושאת שערות בלוטיות על פני העלים ושאר חלקי הצמח, ובהן נאגרים שמנים אתריים. כשממוללים את העלה נשבר כיסוי השעווה של התא העליון של הבלוטה, והשמן האתרי הריחני מתנדף וריחו מורגש היטב. החוקרים משערים שהשמנים האתריים דוחים בעלי-חיים מלאכול את הצמח, וייתכן שהם משמשים גם כאות המושך חרקים מאביקים.
מין תרבותי (נענה חריפה) מטופח בחקלאות כצמח תבלין ולהפקת שמן המנתול המשמש בתעשיות הממתקים והתמרוקים. הוא נפוץ גם בגינות-תבלינים משפחתיות. מגדלים לאותם שימושים גם את הנענה המשובלת, שיש לו כמה יתרונות. מרבים להשתמש בנענה לטיהור אויר ובישום הידיים; לתיבול ממתקים, תה, תבשילים שונים, משקאות מתוקים וחריפים; כתרופה לקשיי נשימה; למשחות שיניים. ברפואה העממית הוא מקובל כחומר מעורר ומחטא. נחשב מועיל לחיזוק החניכיים, סילוק גאזים, שיכוך כאב בטן, חיזוק הכושר המיני, בלימת סרטן, הקלה על כאב ראש וכאב פרקים, תרופה לדלקת עיניים, שיעול, בחילה, חולשה ועייפות.
תפוצתו העולמית נרחבת בארצות הים התיכון וגם הרחק צפונה ומזרחה. בסוג 25 מינים, בארץ 3.
במחקר שנערך לאחרונה בתחנת המחקר בנווה יער נתגלה שאוכלוסיות של מין זה בארץ כוללות שתי צורות השונות זו מזו בהרכב הכימי של השמנים האתריים שלהן.

כתב מייק לבנה