מין זה שייך לסוג גדול ומגוון במשפחת במשפחת הקטניות (לשעבר הפרפניים), בסדרת הקטניות. מספר מיניו מגיע ל-280. בארץ 51 מינים, והריהו הסוג השני בגודלו (במספר מיניו) בארץ, אחרי קדד. הארץ משמשת מרכז חשוב בתפוצתו העולמית ובמחקר הסוג.
רוב המינים בארץ הם עשבים חד-שנתיים זקופים, מיעוטם עשבים רב-שנתיים.
עליו תלתניים, כלומר מורכבים משלושה (תלת) עלעלים. אין הוא הפרפרני היחיד שעליו תלתניים, אך הוא שזכה בשם. ברוב מיני התלתן יוצאים כל 3 העלעלים מנקודה אחת, במינים ספורים נישא העלעל האמצעי על פטוטרית קצרה מעל מפגש שני העלעלים הצדדיים.
התפרחות לרוב קרקפות מרובות-פרחים. הפרח פרפרני, מייצר צוף. החרק חונה על משוטי הכותרת וחותר לצוף שבצינור הפרח, וכך הוא מוריד את הסירה וגורם להזדקרות האבקנים (או מאוחר יותר – הצלקת) המסתתרים בה.
התרמיל כלוא בגביע, אינו נפתח, מספר זרעיו מועט. הוא מצוייד בשיניים או ווים, ומופץ כשהוא נאחז בנוצות של עופות או בשיער של יונקים.
בני הסוג נבדלים מהסוג הדומה שברק (ר' ערך שברק) בעלים ובאבקנים: עלי השברק ריחניים והם נושאים בלוטות או שערות בלוטיות, ועלי התלתן אינם כך; ותשעה מתוך עשרת האבקנים של תלתן זיריהם מאוחים לצינור בעוד העשירי חופשי, בעוד שבשברק כל עשרת הזירים מאוחים.
בתרבות מגדלים תלתן למזון לחיות-המשק כמספוא ירוק או מיובש כחציר, למרעה ולזבל ירוק במחזור הזרעים. מועיל גם כצמח-דבש לדבורים.
תלתן זוחל הוא תלתן שרוע רב-שנתי, מכה שורשים ממפרקיו ומתפשט. שכיח במדשאות ועוד. אחד המעטים בסוגו שהוא רב-שנתי. לעלה פטוטרת ארוכה, על העלעל ציור, וציוריהם של שלושת העלעלים מצטרפים לדגם טיפוסי ונאה.
פורח זמן רב, ממרס עד ספטמבר. לתפרחת עוקץ ארוך. צבע הכותרת לבן, לעיתים עם נטיה קלה לורוד. ריחני. אחרי ההפריה משחימה הכותרת ונוטה מטה, אך אינה נושרת. מראה שכיח הוא קרקפת-פריחה שפרחים העליונים זקופים ולבנים, והתחתונים חומים ונטויים מטה. מואבק על-ידי חרקים, צמח דבש מעולה, מפיק צוף לדבורים.
שכיח בבתי גידול לחים בשפלה, ביהודה, בעמק החולה ובמקורות הירדן.
כתב מייק לבנה
