סוף צר-עלים, כמו מיני סוף אחרים, מפתח בתוך הקרקע קנה-שורש זוחל. מהמפרקים של קנה-השורש יוצאים עלים כלפי מעלה ושורשים כלפי מטה, וכך מתרבה הצמח רביה וגטטיבית נמרצת ויוצר גושים צפופים שהם צמח אחד מסועף מאוד. אין לסוף גבעולים על-קרקעיים, פרט לעמודי התפרחת. העלים יוצאים ישר מהקרקע, מקנה-השורש, והם סרגליים, זקופים וארוכים מאוד, עד 2 מ', רוחבם כחצי ס"מ. העלה צר, אך לא שטוח אלא עבה (4 מ"מ) והוא מלא כולה ברקמה ספוגית, הנקראת בלועזית אֵירֶנְכִימָה, רקמת אוויר. אם נחתוך את העלה לרוחבו נגלה את מבנה הרקמה שמהווה מערכת מחיצות לאורך העלה ולרוחבו וביניהן חללי-אויר כארגזים מלבניים. המחיצות מחזקות את העלה מבחינה מכאנית, וחללי האוויר מאפשרים מעבר אויר עשיר בחמצן מהעלים אל קנה השורש ואל השורשים השקועים בבוץ, שמהווה סביבה דלת חמצן. העלה מפותל מעט סביב עצמו לאורכו, דבר המוסיף ליציבותו.

סוף צר-עלים פורח בקיץ, מיוני עד אוגוסט. עמוד התפרחת הוא הגבעול העל-קרקעי היחיד בצמח, ואין הוא נושא עלים. הוא זקוף, עגול, גובהו 2 מ'. תוכו בנוי מרקמה ספוגית ואיננו חלול. צבע הפרחים חום בהיר, הם זעירים, חד-מיניים, ערוכים על שזרה קרוב לקצה של עמוד-התפרחת הארוך: מעל לתפרחת מזדקר חלק מעמוד התפרחת המתחדד בסופו. המראה הכללי של התפרחת הוא מכונס וצפוף, כשל גליל צר וארוך. מראה זה הוא שנתן לסוף את שמו העממי באנגלית, זנב-חתול. לתפרחת שני חלקים: בחלק העליון פרחים זכריים, מתחת להם פרחים נקביים. בין הפרחים הנקביים לפרחים הזכריים נותר רווח של כמה ס"מ. ההאבקה נעשית באמצעות הרוח. הפרח הנקבי מלווה בציצת-שערות בבסיסו, הנותרת גם בפרי ומסייעת להפיצו למרחקים ברוח. הפרי יבש (אגוזית). 

סוף צר-עלים גדל ממש בשולי גוף-המים עד עומק של 30 ס"מ. מין זה נדיר בארץ. תפוצתו העולמית רחבה באפריקה, באסיה ובאירופה.

העלים משמשים לקליעת מחצלות וסלים, ציציות הזרעים – לבידוד ולמילוי כריות. קנה-השורש אכיל. גם ליבת גבעולי הפריחה בצעירותם אכילה.

בסוג 10 מינים, בארץ 4 מינים. הסוג מבודד, יחיד במשפחתו, משפחת הסופיים, הנמנית עם סדרת הדקלאים.

כתב: עמרם אשל