חמשן זוחל הוא צמח עשבוני רב-שנתי שרוע וזוחל, ירוק כל השנה, המתפשט בעזרת שלוחות על-אדמתיות המשתרשות מהמפרקים, כמו בתות-שדה, שהוא סוג הקרוב לחמשן. הוא מסתעף לגבעולים שרועים רבים, אורכם 70–30 ס"מ. העלה נישא על פטוטרת ארוכה. טרף העלה מחולק כעין כף יד לחמש אונות, צבעו ירוק כהה והוא מכוסה בדלילות בשערות רכות. אורך האונות 5–1 ס"מ והן מוארכות–ביציות, משוננות בשפתן כמשור בשיניים משולשות.
שם הסוג המדעי הנו צורת הקטנה למילה הלטינית Potens, שמשמעה עוצמה או כושר, בגלל התכונות הרפואיות שיוחסו לו ובשל שימושיו הרבים ברפואה העממית. שם הסוג העברי מציין את העלה המחולק ל-5 עלעלים.
חמשן זוחל פורח מאפריל עד יוני, לעיתים אף עד אוקטובר. הפרח צהוב, גדול (קוטרו 15–20 מ"מ), דמוי קערה או צלחת. הוא נישא בודד על עוקץ ארוך. לפרח 10 עלי גביע בשני דורים, 5 עלי כותרת וכ-20 אבקנים. לפרי מפוחיות זעירות רבות.
חמשן זוחל גדל בשולי מעיינות וצידי תעלות-מים באדמה בוצית שאיננה מתייבשת כל השנה. הוא נדיר בארץ, מופיע ממערב לירדן אך ורק בגליל העליון, וממזרח לירדן בחרמון ובגלעד. בגליל הוא ידוע רק ממקום אחד, מערת פער. בחרמון הוא גדל באתרים בודדים, בשטחים לחים ליד מעינות, באזור הר קטע ועמק יעפורי, ברום של 950–1,100 מ', וכן בנחל ערער ברום 1300 מ'. הוא נמצא בסכנה של הכחדה בארץ.
תפוצתו העולמית נרחבת באירו-אסיה, בעיקר באזור האירו-סיבירי. הוא נפוץ במקווי מים בכל אירופה, ארצות הים התיכון, מערב אסיה ומרכזה, ואף בהרי אתיופיה. הוא מוכר כצמח גר בצפון אמריקה.
במשפחת הורדניים כלולים כידוע עצים (תפוח, אגס, שזיף, חבוש, שסק, שקד, אפרסק, נקטרינה, דובדבן), וכן גם מטפסים (פטל), שיחים (ורד, עוזרר, חבושית), בני-שיח (סירה קוצנית) וגם עשבים (תות-שדה, כפתור, חמשן).
הסוג חמשן מונה 500 מינים. בארץ רק עוד שני מיני חמשן, שניהם נדירים: חמשן נדיר הגדל במרומי החרמון ובגלעד, וחמשן קטן, צמח אפיזודי בארץ, שנאסף באגם ירוחם ב-1970 ובבריכת רם ב-1990–1988.

כתב מייק לבנה