צמח-ביצות עשבוני רב-שנתי גבוה. העלים מפורצים כמעט עד לעורק הראשי. פורח מאפריל עד יולי. הפרח צהוב, קוטרו עד 10 מ"מ, עלי הכותרת מבריקים, קטנים יחסית, ובמרכז הפרח ניצב גוש גדול צהוב–ירקרק של אבקנים ועליים. הפרי מקובץ, גלילי, ובו פרודות זעירות רבות (עד 100) שצורתן כדורית או ביצית ופניהן מקומטים.
נדיר, סובל מפגיעה בבתי-הגידול הלחים בארץ. גדל בביצות בבקעת החולה, בבקעת כנרות, בגולן ובשרון.
תפוצתו העולמית משתרעת באירופה ובמערב אסיה.

בסוג נורית 400 מינים (230 מינים לדעת אחרים), בארץ 20. שמו מחדש שם תלמודי ארמי "נוריתא", וניתן בזכות האור המוחזר מהפרחים, שרבים מהם מבריקים מאוד, רובם צהובים. השם המדעי משמעו בלטינית צפרדע קטנה. בנוֹי מטפחים זנים "ממולאים" (מרובי עלי כותרת) בצבעים מרנינים שונים, שפותחו מהמין נורית אסיה.

כתב מייק לבנה

הסבר לשם של הנורית ארסית.
מתברר שכל צמחי הנורית הינם רעילים ובמיוחד נורית ארסית. לכולם יש את החומר פורוטואנמונין  (Protoanemonin), נורית ארסית הינה הארסית והרעילה ביותר, היא מכילה 2.5 אחוזים של החומר הרעיל הנ"ל, כשהעלים נמעכים, ניזוקים או מתקמטים, ואדם נוגע בהם, נגרמות לו שלפוחיות ופצעים על גבי העור