אין מטייל שיישאר שוה-נפש כלפי הפטל. ההולך לאורך גדות נחלים עם צומח סבוך הכולל פטל יצעד בזהירות מרובה, כדי להימנע ממפגש עם הענפים הגמישים והקוצניים של הצמח. די להיתקל בהם פעם אחת כדי לזכור איך חרצו ופצעו הקוצים המאונקלים את העור. מצד שני יתעכב המטייל בסתיו לחפש את פרי הבשל, השחור והרך, כקערת-פירות שמגיש לו הטבע.
פטל קדוש הוא שיח ירוק-עד סבוך, היכול לתפקד גם כמטפס. ענפיו גמישים, ארוכים וקוצניים –הקוצים עבים ומאונקלים. גובהו הרגיל 2 מ', עשוי להגיע עד 5 מטר. העלים מסורגים. העלה מורכב-מנוצה, מספר העלעלים בין 3 ל-7. העלעלים מעוגלים, שפתם משוננת. הם ירוקים, מחוספסים בצידם העליון, בצד התחתון בולטים עורקי העלה ולאורך העורק הראשי מזדקרים קוצים קטנים. מתחת לבסיס הפטוטרת יוצא קוץ מאונקל גדול הפונה אחורה.
פטל קדוש פורח כחצי שנה, מאפריל עד ספטמבר. הפרחים דו מיניים, צבעם לרוב ורוד, לעיתים סגול או לבן. קוטרם 2 ס"מ, והם ערוכים בקבוצות בחיק עלה או בראש ענף. ענפי התפרחת לבידים, שערותיהם מהודקות. הפרח ורדרד, טיפוסי לורדניים, כמו בתפוח, אגס, שזיף: עלי הגביע 5, נטויים אחורה, אינם נושרים לאחר ההפריה והם מהווים בסיס לפרי. עלי כותרת 5, מפורדים, מקומטים, מפותלים או גלוניים או ששפותיהם גלולות אחורה. הם נושרים אחרי ההפריה. האבקנים רבים, ורודים. השחלה עילית, בנויה מעלי שחלה רבים מפורדים. הפרחים מואבקים בעיקר על-ידי דבורת הדבש, גם על-ידי דבורים גדולות (דבורת העץ, בומבוס) וחרקים אחרים. הפרי מקובץ, כלומר הוא מתפתח מעליים רבים היושבים על מצעית קמורה, והוא בנוי מהרבה יחידות חד-זרעיות. הפרי מבשיל בחודשים אוגוסט–ספטמבר. צבעו משתנה מירוק לאדום, ובהבשילו צבעו סגול–שחור מבריק. עם ההבשלה עולה ריכוז הסוכר בפרי והוא מושך אליו ציפורים הנזונות מהפרי (וגם מטיילים מלקטי-מזון). בקיבת הציפור מעוכלים החלקים העסיסיים, בעוד שהזרעים יוצאים שלמים בלשלשת. דרך נוספת להפצת הצמח היא ברביה אל-מינית, באמצעות קנה-שורש או ענפים. ענף הנוגע בקרקע או במים משתרש ויכול לגדול כיחידה עצמאית.
פטל קדוש נפוץ ברוב אזורי הארץ מהצפון ועד פלשת. הוא גדל לאורך גדות נחלים, בביצות ובאדמות כבדות שעומדים בהן מים למשך זמן רב. הוא צומח גם לאורך תעלות שניטשו, שנים רבות אחרי שיבשו בהן המים.
תפוצתו העולמית משתרעת בארצות שסביב הים התיכון, באירופה ובמזרח התיכון.
במסורת היהודית והנוצרית מיוחס הפטל הקדוש לסנה הבוער, ומכאן שמו "קדוש". המנזר בסנטה קתרינה בסיני נקרא מנזר הסנה הבוער, ובגינתו מטפחים את הפטל בתור סנה. שימושי הצמח רבים: מהענפים הגמישים קולעים סלים; מן הפירות המתוקים רוקחים סירופ ומרקחות; משרה מהצמח משמשת לטיפול רפואי בכיבים, טחורים, דלקת ושיעול; טוב גם להמסת אבני-כליה, נגד כוויות, סכרת, שלשול והשתנת-יתר. הערבים מכנים את הצמח בשם "עוליק", כי ענפיו עם הקוצים המאונקלים משמשים כדי לדוג עלוקות מהגרון.
בסוג 250 מינים, רובם גדלים באזורים ממוזגים צפוניים. תורבתו מהם מינים למאכל ולתעשיית מיץ וריבה.

כתבה ערגה אלוני