לחך גדול הוא צמח רב-שנתי של בתי-גידול לחים, הניכר בעליו הרחבים. גובהו 25 עד 70 ס"מ. לעלים פטוטרת ארוכה וטרף רחב, ביצי, אורך הטרף כפול מרוחבו, קצהו קהה. לאורכו מתבלטים מאוד 5 עורקים מקבילים. כל העלים ערוכים בשושנת בבסיס הצמח. העלים וגבעולי הפריחה נוטים להאדים, במיוחד אדום קצה העלה. גם התפרחת כולה מאדימה אחרי הפריחה.
לחך גדול פורח במשך תקופה ארוכה, ממרס עד אוקטובר. מבין העלים יוצאים עמודי-פריחה רבים, ארוכים מעלי השושנת, חסרי-עלים, וכל אחד מהם נושא תפרחת צרה וארוכה, רבת-פרחים. זירי האבקנים ארוכים מאוד, חלקם העליון סגול. זרעיו קטנים ורבים, עד 30 להלקט.
לחך גדול גדל בשולי מים מתוקים. הוא נדיר בארץ, והולך והופך נדיר עוד יותר, כי בתי-הגידול הלחים הולכים ופוחתים. תפוצתו משתרעת בארץ בשפלת החוף ובצפון. תפוצתו העולמית נרחבת בארצות הים התיכון והרחק צפונה ומזרחה.

לחך הוא סוג גדול ומיוחד של צמחים עשבוניים. הם מזכירים דגניים (אף שאין כל קירבת-מוצא ביניהם) בעליהם, שעורקיהם נראים כמקבילים; ובפרחיהם, המותאמים להאבקת-רוח. העלים ערוכים לרוב בשושנת בבסיס הצמח. המעבר בין הפטוטרת לטרף הדרגתי, והגבול ביניהם מטושטש. אין עלי-לואי.
הפרחים קטנים, ערוכים בשיבולת או בקרקפת. הפרח הבודד דו-מיני, נכון. בבסיס כל פרח יושב חפה. הפרח מורכב משני דורים (מעין גביע וכותרת) בני 4 עלים כל אחד, קרומיים או ירוקים. בסיס-הכותרת צינורי, מאוחה-עלים; ראש הכותרת פרוש כאוגן, ובו 4 אונות. כהתאמה להאבקת רוח אין הפרח גדול, צבעוני ובולט ואין הוא מפריש צוף, ואילו זירי-האבקנים ועמוד-העלי ארוכים ונימיים, בולטים הרחק מתוך הכותרת. אולם יש עדויות על דבורים האוספות אבקה מהפרחים, ואולי אף מאביקות אותם. הצלקות מבשילות לפני האבקנים, מה שמונע האבקה עצמית, או לפחות מקטין את האפשרות לכך. הפרחים ערוכים לרוב בתפרחות צפופות ורבות-פרחים בראש עמוד גמיש. הפרי הוא הלקט קרומי הנפתח במכסה. הזרעים מפרישים בהירטבם ריר דביק, והם משמשים ברפואה כחומר משלשל, ובתעשיה – להקשחת אריגים, להברקת נייר, וכן לשימושים קוסמטיים. בסוג 260 מינים, 20 בארץ. השם לחך מבטא את העובדה כי מינים רבים בסוג חביבים על הצאן והבקר, הלוחכים את עליהם בתאוה.

כתב מייק לבנה