משפחת הזיתיים בסדרת הצינוראים (Lamiales, שבה גם שפתניים, לועניתיים, קוציציים, ורבניים, נאדידיים, לחכיים, עלקתיים, ועוד 13 משפחות חסרות נציגים בבר בישראל) מונה 25 סוגים וכ-690 מינים. הזיתיים התפתחו לפני כ-70 מיליון שנה והם נפוצים באזורים הטרופיים והממוזגים ברחבי העולם, עם ריכוז מינים גדול במזרח אסיה.
המשפחה קרויה על שם הסוג זית, הנזכר בתורה כאחד משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל: "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן, אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ" (דברים ח', ח'). שם הסוג המדעי, Olea (ומכאן שם המשפחה, Oleaceae), מיוונית ולטינית: "שמנוני", שם קדום לעץ הזית.
הזיתיים הם עצים, או שיחים, לעתים מטפסים. על הענפים גבשושיות שהינן פיוניות המכונות lenticels, המאפשרות חילופי גזים דרך הקליפה (פרידרם) האטומה. העלים נגדיים, לעתים-רחוקות מסורגים, או ערוכים בדורים, בעלי-פטוטרות, בסיסן נפוח בדרך-כלל, או שהעלים יושבים חסרי-פטוטרות. הם פשוטים, תלתניים, או מורכבים-מנוצים, חסרי עלי-לוואי. הטרפים תמימים, משוננים, או חרוקים. התפרחות אשכולות, או צברי פרחים בחיקי עלים, או בראשי הענפים. לעתים-קרובות מצויים חפים בבסיס התפרחות. הפרחים נכונים, בדרך-כלל דו-מיניים, לעתים חד-מיניים והצמחים עשויים להיות חד-ביתיים - על פרט יחי פרחים זכריים ונקביים, דו-ביתיים - פרחים זכריים ערוכים על פרט אחד ופרחים נקביים על פרט אחר (בחלק ממיני המילה), או פוליגמיים - על אותו פרט ערוכים פרחים זכריים, פרחים נקביים ופרחים דו-מיניים. העטיף כפול. הגביע מאוחה-עלים, בן 4 אונות, לעתים אונות רבות יותר ולעתים הגביע חסר. הכותרת דמויית משפך, או גלגלית, מאוחת-עלים, בת 4 אונות, לעתים אונות רבות יותר, לעתים עלי-הכותרת מפורדים. במינים אחדים אונות הכותרת מאוחות בזוגות בבסיסן לצינור-כותרת קצר. לעתים-רחוקות הכותרת חסרה. הזיתיים הינם מואבקי חרקים ופרחי מינים אחדים מכילים גופיפי ריח (אוסמופורים) על הכותרת, המפיצים ריח מבושם מתקתק, המושך מאביקים. בפרח 2 אבקנים, לעתים 4, מעורים בכותרת, או יוצאים מתחת לשחלה. המאבקים בני 2 לשכות, המשחררות אבקה, כלפי מרכז הפרח, דרך סדק אורך שעל פניהן. השחלה עילית, עשויה 2 עלי-שחלה מאוחים, היוצרים 2 מגורות, בכל אחת 2 ביציות, לעתים אחת, או ביציות מרובות. עמוד-העלי יחיד, לעתים חסר. הצלקת בת 2 אונות, או כיפתית. הפרי בית-גלעין (זית, בר-זית), ענבה (יסמין), הלקט (Syringa) או כנפית (מילה). הזרעים לעתים מכילים אנדוספרם, העובר זקוף.
מיני זיתיים רבים הינם בעלי חשיבות כלכלית, רפואית, או משמשים כצמחי נוי בגינון. החשוב שבהם, כמובן, הוא הזית שממנו מפיקים שמן למאכל ובגזעו משתמשים לפיסול ונגרות אומנותית. מיצויים ממיני מילה ו-Forsythia משמשים ברפואה. בתכשירים ממילה משתמשים ברפואה העממית לטיפול בדלקות בכליות וכחומרים משתנים ובמיצויים מפורסיטיה משתמשים לכאבי גרון, דלקת הסימפונות, הקאות, שלשולים ועוד. לעצי המילה עצה קשה והם משמשים לייצור כלים שונים, ידיות לכלי עבודה, מחבטי בייסבול ולבניית כלי נגינה, כגון גיטרות חשמליות. אחדים ממיני הסוג יסמין, שהוא הסוג הגדול במשפחה וכולל כ-200 מינים, משמשים להכנת תה, כתבלין ולגינון. מיני הסוג Syringa (לילך) פופולאריים ביותר בגינון האירופי. עצת עצי הלילך צפופה מאוד ומגזעם הקשה והנאה מייצרים כלי נגינה, ידיות לסכינים ולחריטה אומנותית.
בישראל מיוצגים הזיתיים על-ידי 4 סוגים, שבכל אחד מין מקומי אחד.
כתב: דרור מלמד
מקורות:
|
בר-זית בינוני זית אירופי | ליגוסטרום יפני מילה אירופאית | מילה אמריקנית מילה ירוקת-עד | מילה סורית מילה פנסילוונית |