אגוז המלך הוא עץ פרי גדול ונשיר המשמש גם כעץ נוי. יש לו גזע קצר ונוף רחב וגבוה. הוא יכול להגיע ל-35 מ' גובה ול-2 מ' קוטר בגובה החזה. עצים בוגרים עשויים לעבור את גיל 100.

מוצאו של העץ באזורים ממוזגים ערבתיים בגובה שבין 1,000 ל-2,000 מ' כמעט לכל רוחבה של אסיה. מדרום מערב סין דרך נפאל, סרי לנקה, פקיסטן, קירגיסטן, אפגניסטן, תורכימניסטן, אזרבייג'אן, אירן, ארמניה, גיאורגיה עד מזרחה של תורכיה. העצים באזור התפוצה הטבעית בולטים לעומת העצים המאוקלמים במגוון גנטי רחב מאד, בגובה עץ נמוך יותר ובאגוזים הגדלים לאורך הענף ולא בקצהו. ראוי לציין את היער הטבעי הענק והחד מיני כמעט של אגוזי מלך בקירגיסטן שגודלו מגיע ל-600 קמ"ר והוא מעובד אקסטנסיבית.

לצורך גידולו צריך אגוז-המלך קרקע עמוקה ושטופה, אור שמש מלא וטמפרטורות נמוכות בחורף.

מקור השם הלטיני של הסוג אגוז Juglans הוא רומי: Jovis glans שמשמעותו "בלוט או עטרת האל" שהכוונה לזו של יופיטר. שם המין regia פירושו "מלכותי". השם אגוז פרסי המקובל באנגלית בא בעקבות הבאת העץ מפרס ליוון ולאירופה בעקבות מסע הכיבוש של אלכסנדר הגדול במאה הרביעית לפנה"ס.

הגזע החלק בצבע חום זית בעצים הצעירים הופך לאפור ומחוספס עם חריצים עמוקים בעץ הבוגר.

עלי אגוז המלך מנוצים, מגיעים לאורך 25-40 ס"מ ובכל אחד 2-4 זוגות עלעלים ועלעל נוסף בקצה. העלעלים הרחוקים יותר בקצה קודקוד הצמיחה גדולים יותר ומגיעים לאורך של 10-18 ס"מ והקרובים לבסיס העלה קצרים יותר ומגיעים ל-5-8 ס"מ.

אגוז המלך הוא עץ חד-ביתי עם פרחים חד-מיניים, כלומר כל עץ מכיל תפרחות זכריות ותפרחות נקביות נפרדות זו מזו. הפריחה הזכרית היא בשרשרת עגילים של פרחים נטולי כותרת שאורכה 5-10 ס"מ. הפרחים הנקביים הם בקצה הענף וכוללים 2-5 פרחים ההופכים לבית גלעין כדורי בעל קליפה דקה ירוקה ההופכת לחומה ונפתחת בהמשך בארבע קשוות שמתוכן יוצא האגוז המוכר בעל הקליפה הקשה, הבהירה והמחוספסת.

את האגוזים אוכלים טריים או כאגוזים טחונים טחונים המשמשים לאפיה ולבישול. חשוב להדגיש את ערכו הבריאותי הרב של אגוז המלך לאדם, וזאת בשל היותו מורכב ברובו מחומצות שומניות בלתי רוויות ומחומרים נוספים המסייעים לשמירת הבריאות לרבות 20-40% אולאט, שהוא החומר המאפיין של שמן הזית.

מהעלים אפשר להכין חליטה שיש לה ערך רפואי ברפואה העממית לטיפול בחוליים שונים כגון תולעים, דלקות, מחלות עור ועוד. מהפרחים הזכריים מכינים משקה לטיפול בשיעול וסחרחורת. נמצא שלתמציות מחלקים שונים של העץ יש פעילות כנגד מחלת הסרטן.

העץ של אגוז המלך הוא קשה ועמיד ומשמש לבניית רהיטים. מקליפת הגזע, הפרחים והפרי ניתן להכין צבעים צהבהבים-חומים. שמן מהפרי יכול לשמש להברקת רהיטים. העלים מכילים חומרים דוחי חרקים ויש להם גם השפעה מעכבת על גידול צמחים אחרים בקרבת העץ.



הסוג אגוז מונה 20 מינים שרובם גדלים ביבשת אמריקה מקנדה ועד ארגנטינה. 

לעץ בוררו בתרבות מעל ל-100 זנים הקשורים בעמידות לקור, לקרקע גירית, לעמידות למזיקים ועוד. העצים במטעים אינטנסיביים, בעיקר בקליפורניה, הם מורכבים מרוכב מעצים מובחרים על כנות של אגוז שחור (J. nigra) או על זריעים של אגוז-המלך.

היבול העולמי של אגוזי מלך מגיע ל-850 אלף טון (נתוני 2006) ומובילות בו ארה"ב (277 אלף), סין (252 אלף), אירן ((168 אלף) ותורכיה (116 אלף).

עליו וקליפותיו של אגוז-המלך מכילים חומרים מונעי נביטה וכן מפיקים מקליפות האגוזים חומרי הדברה כנגד מזיקים.

בישראל, בה נדרשת תוספת השקיה רבה בקיץ, גדל אגוז-המלך בגליל ובגולן בעיקר בשדרות מושקות בכניסות לישובים. עץ גדול מוכר נשאר מההתיישבות בחורבת ב"ק בהר מירון. הבולטים ביותר מבין עצי אגוז-המלך בישראל מצויים במטעים בהר חברון, שם בורר זן המתאים לקרקעות גיריות, וכן בסמוך למעיינות בהרי יהודה כדוגמת עין לבן וסטף. קק"ל נטעה בוסתנים של זריעי אגוז המלך במספר מקומות ביערותיה, לרבות בדרום, אך אלו לא מניבים כמעט פירות בשל מחסור במים ו/או במנות קור.

כתב צבי אבני