אורן ירושלים פורח באביב באצטרובלים חד-מיניים זעירים, המרוכזים בקבוצות צפופות בראשי הענפים. הפרחים מואבקים ברוח. אצטרובלים של פרחי זכר ושל פרחי נקבה גדלים על אותו פרט. ביום המתאים (היום החם והיבש הראשון באביב) מתמלא האויר בענני-אבקה של אורן, המתפזרת מהאצטרובלים הזכריים המרוכזים בקבוצות צפופות בראשי ענפים. ענף אחד בן עשר שנים מייצר 350,000,000 גרגרי אבקה. האבקה נישאת ברוח ומגיעה אל האצטרובלים הנקביים שגם הם נמצאים בקרבת קצות ענפים. הזרעים מבשילים רק בשנה השלישית מאז ההאבקה. הזרעים מתפתחים בתוך האצטרובל הנקבי, שקשקשיו מתרווחים בבוא העת לפיזור הזרעים. הזרעים מצויידים בכנף קרומית, המסייעת לפיזורם ברוח. האצטרובלים הזכריים צבעם חום. האצטרובלים הנקביים אדמדמים בזמן הפריחה, צבעם הופך לחום עם ההתפתחות. עוקצו של האצטרובל הבשל מכופף בזווית חדה לענף עליו הוא יושב. סימן זה מבדיל אותו מהמין הקרוב לו, אורן ברוטיה, אשר ניטע גם הוא ביערות. לכן אפשר לפסל מאצטרובלי אורן ירושלים דמות של חסידה, מה שאין כן באצטרובלי אורן ברוטיה. הקשוות בבסיס האצטרובל אינן נפתחות בדרך כלל, וחלק גדול של הזרעים נשמר זמן ארוך על הצמרות. בשעת שריפה נפתחות הקשוות והזרעים מתפזרים ברוח. החימום גם מסייע לנביטת הזרעים. בחורף הראשון שלאחר השריפה יש נביטה רבה מאוד.
נותרו בארץ מעט מאוד עומדים טבעיים של אורן ירושלים (אם בכלל). תפוצתו המקורית היא מזרח-ים-תיכונית. העץ ניטע בידי אדם באורח יזום בשטחים גדולים בעיקר באזורי ההר, מהגליל ועד לדרום הרי יהודה. את הנטיעות החל שרות היעור של המנדט הבריטי בשנות העשרים של המאה ה-20, והמשיכה בו הקרן הקיימת לישראל. הוא נבחר כעץ הייעור העיקרי בגלל עמידותו הגבוהה לתנאי יובש. במקומות שונים הוא מתפשט מהיערות הנטועים וחודר לחברות עצים ושיחים ים-תיכוניות. השם המדעי ניתן לו על-שם העיר ח'אלב שבסוריה.
הסוג אורן מציג מגוון מרשים של צורות אצטרובל, והמינים השונים ניכרים לפי צורת האצטרובל שלהם. אורנים למיניהם מספקים חצי מכל התצרוכת העולמית של עצה. גם השרף כלכלי, משמש לייצור דבק וטרפנטין. הבדלים בין המינים בשרף ובפיזורו בתוך רקמת העצה הם הגורם העיקרי הקובע את טיב העצה ושימושה (עצה רכה או עצה קשה). השימוש הכלכלי באורן בארץ מצומצם מאוד: מכינים ממנו סיבית וארגזים, וכן פחמי-עץ.
אורנים נפוצים במיוחד באזורים ממוזגים וממוזגים–קרים בחצי הכדור הצפוני.
הסוג כולל 90 מינים. בארץ, בניגוד למה שחשבו פעם, כנראה שלא גדל בר מעולם, וכל העצים בארץ הובאו ונשתלו בידי אדם, או שהם צאצאיהם של כאלה. מרבים לנטוע בארץ לייעור אורן ירושלים, ופחות מזה גם אורן קפריסאי (ברוטיה), אורן קנרי ואורן הצנובר.
פרט לאורן יש במשפחתו גם ארז, ולו 3 מינים בעולם הישן, מהרי האטלס ועד הרי ההימלאיה. באנגלית קוראים בלשון העם בשם Cedar (תרגום ל"ארז") גם לעצים מחטניים אחרים לגמרי, ממשפחות אחרות.
מין אמריקאי של אורן בשם "אורן המברשת" Bristlecone Pine כולל את העצים הזקנים ביותר הידועים בעולם. הם גדלים בהרים במערב ארצות הברית, והם איטיים בצמיחתם, כך שגילם המופלג אינו מתבטא כלל בגזע עבה ומרשים. פרט אחד, שגדל בהרים הלבנים בצפון-מזרח קליפורניה, זכה לכינוי "מתושלח", והוא נחשב ליצור החי הזקן ביותר בעולם. גילו כ-4,700 שנה.
כתב מייק לבנה
המלקטים מספרים שכל מיני האורן הוא עץ הישרדות אולטימטיבי.
