שלטית מקומטת היא עץ גדול מאוד, נשיר, המגיע ל-12 מטר גובה ול-18 מטר קוטר. מוצא העץ בברזיל. העץ מכונה בטעות "הצאלון הצהוב".  כמו הצאלון, גם הוא נמנה עם אותה משפחה, ולשניהם עלים דומים,  גדולים, מנוצים פעמיים. לשלטית המקומטת קצב צימוח מהיר, אך לעתים ענפי שלד גדולים נשברים ומשאירים עץ ערום למחצה.
לשלטית המקומטת יש צמרת כדורית-עגולה, רחבה מאוד. קליפת הגזע בעץ הבוגר מחוספסת וצבעה חום-אפור. העלים  מנוצים פעמיים, העלעלים  קטנים ושעירים בצדם התחתון ודביקים למגע. צבעם ירוק.
הפרחים ערוכים  באשכולות  צפופים וזקופים,  צבעם צהוב לימון. הפריחה אכן מרשימה ובולטת, מתרחשת בקיץ ונמשכת כחודשיים, כשהימים חמים. הפרחים עשירים באבקה ובצוף ובעלי ערך תזונתי חשוב לדבורים, בפרט בעונה זו שהפריחה בה מועטת.
בהמשך לפריחה מתפתח פרי: תרמיל שטוח, בלתי נפתח, צבעו חום ובתוכו 2  זרעים. תרמילי הזרעים  נשארים על העץ תקופה ארוכה לאחר הפריחה, ובזמן השלכת, כשהעץ ללא עלים, תרמילי הזרעים פוגמים ביופיו של העץ.
שלטית מקומטת יכולה לגדול בכל אזורי הארץ, ברוב סוגי הקרקעות, למעט מלוחות וגיריות. רק בצעירותה היא רגישה לקור קיצוני ולקרה. להתבססותה היא זקוקה לכמות מים בינונית ותוספת מים תאיץ את גידולה. בהמשך העץ עמיד למדי ליובש. בשנותיו הראשונות לשתילה הוא נוטה לצמוח בצורה טרמינלית, מעין גזע גבוה ללא הסתעפויות. כדי לעצור את הצימוח לגובה, חשוב לקטום את קדקוד הצמיחה כדי לסעף את העץ. כן יש לדאוג לזוויות רחבות בין הגזע לענפי השלד. בשנים הראשונות נדרש ידע מקצועי בעיצוב העץ.
 שלטית מקומטת מתאימה במיוחד לשתילה כעץ צל בפארקים, בחורשות ובשדרות רחבות. לעץ מערכת שורשים תוקפנית ולפיכך לא מומלץ לשתול אותו כעץ רחוב כדי שלא יפגע במדרכה מרוצפת.
ריבוי העץ נעשה בזרעים. יש להשרות את הזרעים במים חמים למשך לילה ולמחרת לזרוע אותם במגשי הנבטה בוורמיקוליט. מומלץ לכסות את הזרעים בשכבה דקה של ורמיקוליט ולשמור על לחות במצע. הנביטה מתחילה תוך שבוע ימים. יש להעתיק את הנבטים הצעירים לעציצים המכילים מצע גן ולהימנע מעודף השקיה. את ההנבטה יש לעשות באביב ולהגן על השתילים הצעירים בחורף הראשון.
ייחודו של העץ בצל הנהדר שהוא מטיל בגן ובפריחה באמצע הקיץ, כשכולנו עייפים ויבשים. הפריחה הבולטת בצבע צהוב רענן, בשילוב עם הצל הנהדר מספקים לנו את שכל כך חסר לנו בארץ החמה. השלטית המקומטת נשתלה כעץ רחוב בהרבה ערים, אולם כעבור שנים התברר שלעץ מערכת שורשים אגרסיבית: השורשים הרימו מדרכות, חדרו למערכות ביוב והעיריות נאלצו להחליף את העצים.
כתבה סימה קגן