קירקיה מחודדת הוא עץ נשיר הגדל לגובה של 6-18 מטר, וקוטר גזע של כ-0.8 מטר. לעץ גזע זקוף וגבוה, קליפתו אפורה וחלקה, ועם התבגרותו היא מתכסה בקשקשים. צמרת העץ רחבה ועגולה, והנוף האוורירי מתקבל הודות לצורת צימוח העלים המקובצים בעיקר בקצות הענפים. העלים מנוצים, ולהם 6 - 10 עלעלים צרים ועלעל מסיים. העץ נשיר, ולפני השלכת, בסתיו העלים מקבלים צבעי שלכת כתומים אדומים והם נשארים על העץ עד הנשירה בחורף. פרט לו אין לנו בשפלה עצים עם צבעי שלכת כאלה, ובזה ייחודו. 

הפריחה לא בולטת, פרחים קטנים בצבעי ירוק-קרם,  בקצות הענפים, בין העלים. הפריחה בסוף האביב. לאחר הפריחה נוצר הפרי- קטן, לא בולט בצורת קפסולות, בגודל 20-10 X 6 - 10 מ"מ. בכל קפסולה 4 זרעים.

העץ צומח בקצב בינוני, יגדל ברוב סוגי הקרקעות ובתנאי שיהיו מנוקזות. הוא רגיש לקרה, אך עם התבגרותו, עמידותו לקור קיצוני עולה. נחשב למין חסכן במים, אולם בשנותיו הראשונות תוספת מים תאיץ את גידולו. הוא משתלב יפה בגן כעץ בודד להצללה סמוך למדשאה, לפינת הישיבה או בכניסה לבית. יש לו גזע קישוטי והופעה אוורירית.

 הוא אוקלם מזרעים בשנת 2003, ומאז גדל בהצלחה במספר חלקות: בגינון בוולקני, במושב סתריה ובחלקת האקלום במשתלת קק"ל גילת. את הזרעים קיבלנו מהגן הבוטני בקירסטנבוש שבדרום אפריקה, ולאחר שנבטו, הצמחים נשתלו בשנת 2003-2004 בחלקות שהוזכרו לעיל. העצים השתולים בכל החלקות הם בני עשור פלוס, וגובהם כ-7 מטר. אני מניחה שגובהם הסופי יהיה כ-10-12 מטר.  

ריבוי העץ נעשה מזרעים. יש לאסוף בסתיו את הפרות הקטנים מהעץ ולשמור בשקית נייר בחדר. באביב לזרוע את הפרות הקטנים שבתוכם הזרעים, במגשי הנבטה בורמיקוליט. מומלץ לכסות בשכבה דקה של ורמיקוליט ולדאוג לשמור על לחות במצע וטמפרטורה של 25 מעלות צלסיוס. הנביטה מתחילה תוך 7-14 ימים. יש להעתיק את הנבטים הצעירים, כאשר הם בעלי שלושה עלים, לעציצים עם מצע גן ולהגן על השתילים הצעירים בחורף הראשון. באפריקה מולדתו, בעונות בצורת ויובש, חיות בר חופרות את שורשי העץ כדי לשאוב מהם מים. השורשים של העץ אוגרים מים, וגם האדם משתמש בהם כמקור למים.

כתבה סימה קגן