תבטיה הרדופית היא שיח גדול או עץ נמוך ירוק עד, שמוצאו ממקסיקו ומרכז אמריקה הטרופית. הפרחים דמויי חצוצרה, בצבע צהוב-כתום (תרוג). קיימים גם זנים לבני פרח, צהובים וכתומים. כל חלקי הצמח למעט הפרחים מכילים מוהל חלבי רעיל.
תבטיה הרדופית היא שיח גדול או עץ קטן שיכולה בתנאים טובים להגיע לגובה עד 8 מטרים, אולם בדרך כלל גובהה עד שלושה מטרים. התבטיה יכולה להיות בעלת גזע יחיד, אך בתנאי הארץ היא בדרך כלל בעלת גזעים מרובים. הגזעים דקים, ישרים. קליפת הגזע דקה מאד, צבעה ירוק בענפים צעירים ואפור-כסוף בענפים בוגרים.
העלים צרים, מאורכים, מבריקים בצידם העליון. הם דומים בצבעם ובצורתם לעלים של בן משפחתה, הרדוף הנחלים (Nerium oleander) ומתכונה זו נגזר שם המין העברי לפי שמה המדעי הקודם Thevetia neriifolia.
הפריחה בחודשים החמים - אפריל עד דצמבר. הפרחים דמויי משפך או חצוצרה, נישאים בצברים קטנים בקצות ענפים צעירים. אורך הפרח עד 5 ס"מ. לפרחים צינור קצר שאורכו כ-10 מ"מ בבסיסו מופרש צוף. אוגן הכותרת גזור לחמש אונות. צבע הפרחים הנפוץ הוא כתום-צהוב רך, אך יש גם זנים שצבעם כתום, צהוב או לבן. לפרחים ריח מתוק עדין. פני פתיחת הפרח שזורות אונות הכותרת כסליל.
לפירות יש צורה מיוחדת. הם נראים כמו כדור של פוטבול אמריקני - דמויי כישור עם רכס לאורך הפרי ורכס לרוחבו, ולאורך הרכסים יש חריץ. צבע הקליפה של הפרי ירוק, והיא משחירה עם ההבשלה וההתייבשות. בתוך הקליפה "אגוז" נוקשה שצבע קליפתו שנהב עד חום בהיר, המכיל שני זרעים גדולים בלבד. הזרעים הכבדים מופצים למרחק קטן מצמח האם, זאת בשונה ממרבית בני משפחת ההרדופיים שלהם זרעים בעל ציצית שערות ארוכה והם מופצים על ידי הרוח למרחקים גדולים.
כל חלקי הצמח למעט הפרחים מכילים רעלים מקבוצת הגליקוזידים. הרעלים העיקריים נקראים Thevetin A ו-Thevetin B, והם משפיעים בעיקר על פעילות הלב, וגורמים לשלשולים. הזרעים מכילים רעלים חריפים טאכילת זרע אחד עלולה לגרום למוות. סימני ההרעלה הם הקאה דופק אטי והתכווצויות. חומרי הרעל של הצמח משמשים לייצור קוטלי חרקים אורגניים, וכן בתעשיית הצבעים לייצור של צבעים המונעים התפתחות עובש.
הפירות היבשים משמשים במרכז אמריקה לייצור של חפצי חן.
הסוג תבטיה במובן הרחב כולל כעשרה מינים של שיחים ועצים ירוקי -עד שמוצאם באזורים הטרופיים של אמריקה. לאחרונה חולק הסוג לשני סוגים ותבטיה הרדופית שנקראה בעבר גם Thevetia peruviana על שם אזור מוצאה, הועברה לסוג Cascabela.
כתבה הגר לשנר