קזוארינה כרבולתית היא עץ בגודל בינוני המגיע לגובה 20 מ' ול-1 מ' קוטר של הגזע בגובה החזה. המין חולק בעבר לשני תת-מינים ובהמשך לשני מינים. תיאור זה נוגע למין של העצים באילנות שהובאו ממזרח אוסטרליה ואינו נוגע למין השני – C. pauper המכונה באנגלית Black Oak.
צבע העצה בהיקף הגזע קרם. עצת הגלעין הפנימית אדומה-חומה, צפופה מאוד ומשקלה הסגולי הוא 1.1 גרם לסמ"ק. בעצה נעשה שימוש לעמודים, לגדרות ואף בגילוף ובחריטה. העצה מצטיינת במיוחד בהפקת חום ועל כן משמשת לבעירה. הסות (קליפה) אפורה כהה עד חומה, קשקשית ומחורצת בתלמים. הסות אינה מתקלפת והיא מתאפיינת בהפרשת גומי הנוטף על פניה. הסות הקשקשית נתנה לעץ זה את אחד השמות האנגליים – Scaly-barked.
העלים בצורת קשקשים משולשים זעירים והם מאוגדים ומאוחים בדורים היוצאים מבסיס כל פרק של הענפונים. הענפונים הארוכים והדקים הבנויים פרקים-פרקים. מכל מפרק יוצא, כאמור, דור מאוחה לנדן המכיל 12-8 קשקשים זעירים באורך 0.7-0.5 מ"מ. הקשקשים מהווים שריד של העלים. הענפונים הם החלקים המטמיעים העיקריים של העץ והנותנים לעץ את צבע העלווה. אורך הענפונים מגיע ל-25 ס"מ. הפרקים מקומטים מעט, אורך כל פרק 1.7-0.8 ס"מ וקוטרו 0.9-0.6 מ"מ. הענפונים במין זה משתלשלים מטה בעוד שבמין שפוצל ממנו, C. pauper הגדל בדרום ובמערב אוסטרליה, הם זקופים. 
קזוארינה כרבולתית היא עץ דו-ביתי, כלומר יש עצים שפריחתם זכרית בלבד ואבקתם מופצת ברוח, ועצים שפריחתם נקבית בלבד ופֵרותיהם עושים זרעים. התפרחות הזכריות מאורכות ודקות בקצות הענפונים, אורכן 5.0-1.3 ס"מ והן כוללות 10-6 דורים של מאבקים לאורך כל ס"מ. אורך כל אחד מהמאבקים 1.1-0.8 ס"מ. האצטרובלים הנקביים אפורים, אורכם 1.8-1.3 ס"מ, קוטרם 1.6-1.0 ס"מ והם מכילים 16-9 פרחים. צורתם האופיינית של הקשקשים הסוגרים את פתחי הזרעים היא כפירמידה מרובעת. בחתך ומהצד נראים הקשקשים על האצטרובל כיוצרים כרבולת. מראה זה הקנה לקזוארינה זו את שמה המדעי וכן את שמה העברי.
הזרעים מופצים ברוח, צורתם שטוחה, אורכם 0.6 ס"מ ורוחבם 0.2 ס"מ ולהם עורק בולט במרכזם.
במקום גידולו הטבעי, יכול העץ ליצור עומדים שמקורם ברבייה וגטטיבית מניצני שורש. רק לאחר שיורדים משקעים רבים הוא יוצר זרעים. קזוארינה כרבולתית גדלה בטבע בצד המזרחי של יבשת אוסטרליה, ברצועה פנימית ויובשנית יחסית המשתרעת ממרכז קווינסלנד בצפון ודרומה עד דרום ניו-סאות-וולס. העץ נפוץ מאוד באזור גידולו וגדל בחברות ותצורות צומח שונות שבחלקן הוא המרכיב המרכזי שלהן. העץ גדל בעיקר על קרקעות כבדות שחורות או אפורות בסיסיות יחסית. באוסטרליה העץ גדל ברום 500-400 מ' מעל פני הים; הטמפרטורות הממוצעות המקסימליות בחודש החם C35-300 והמינימליות הממוצעות בחודש הקר C5-10 . כמות המשקעים השנתית הממוצעת באזור זה נעה בין 450 ל-650 מ"מ.
השם המקובל באנגלית של קזוארינה כרבולתית הוא Belah, כפי הנראה כינויו בשפה המקומית, האבוריג'ינית, באזור גידולו הטבעי.
הסוג קזוארינה כולל 17 מיני עצים או שיחים ירוקי עד הגדלים בדרום מזרח אסיה ובאוסטרליה. הסוג שהכיל בעבר 70 מינים והיה היחיד במשפחה פוצל בשנות ה-80 לארבעה סוגים שונים. בעצי קזוארינה נמצאים חומרים רבים המשמשים לרפואה. השם קזוארינה לקוח מהשם בשפה המאלאית, המדוברת באינדונזיה ומלזיה. במלאי מתואר העץ לפי ענפיו הדומים לנוצות השעירות של העוף קזואר.
הסוג קזוארינה מאופיין ביכולתו לקבע חנקן אטמוספרי בעזרת חיידקים הנמצאים בנאדיות על פני השורשים. החיידקים המקבעים חנקן שונים מאלה החיים בסימביוזה בשורשי משפחת הקטניות.
בישראל נטעו את עצי קזוארינה כרבולתית במקומות רבים בנגב המערבי ובבקעת באר שבע. העצים בנגב הגיעו בממוצע לשליש הגובה ולפחות ממחצית הקוטר של הגזעים לעומת העצים הנטועים ממין זה באילנות. באילנות הגובה הממוצע של העצים הנטועים בגיל 28 הגיע ל-18 מ' וקוטר הגזעים הממוצע ל-19 ס"מ.
כתב צבי אבני