צרקוקרפוס טרסקיי הוא צמח נדיר, הגדל בר אך ורק על האי קטלינה שמול חופי קליפורניה (במרחק שעה במעבורת מלוס אנג'לס), וגם שם, גדל בערוץ נחל אכזב אחד בלבד. הצמח נמצא בסכנת הכחדה, ובטבע קיימת רק אוכלוסייה אחת המונה 8 פרטים שלו. עם זאת, הוא נמצא במסחר במשתלות בקליפורניה, ונשתל שם בגנים. מין זה התגלה לראשונה בשנת 1897 ואז מנתה האוכלוסייה כ-40 פרטים. בשנת 1996 מנתה האוכלוסייה 6 פרטים בוגרים בלבד, ומין זה נחשב לאחד המינים הנדירים ביותר בארצות הברית.
כל המינים  בסוג צרקוקרפוס מקבעים חנקן, ולפיכך יש להם יתרון בייצוב צמחי בשטחים פתוחים ובגינון בר-קיימא.
צרקוקרפוס טרסקיי הוא עץ ירוק עד מאריך שנים, הגדל לגובה 8 מטר, נוטה לפתח גזעים אחדים, קליפת הגזע בצבע אפור מתכתי. בגינון הוא מתפתח לשיח גדול, בגובה של 5-4 מטר בלבד, וברוחב דומה. העלים גלדניים, דמויי ביצה, אורך העלה 6-2.5  ס"מ, צבעם ירוק כהה בחלק העליון, והם מכוסים בשערות אפורות וצפופות בחלקן התחתון. השערות תורמות למגע צמרי. תכונה זו מבדילה את המין טרסקיי מהמינים האחרים בסוג.
הפרחים מופיעים באשכולות של 10-4 פרחים בכל אשכול, הפרח ללא עלי כותרת, כנראה מואבק ע"י הרוח. הפריחה באביב, ובהמשכה נוצר הזרע דמוי הנוצה. הזרע דומה לזרע מקור החסידה והוא קישוטי.
הצמחים באילנות נשתלו בשנת 1951, התפתחו לצמחים נאים ועמדו בבצורות שהיו במהלך השנים. בשנת 2013 אסף מנהל משתלת קק"ל בגילת פבלו צ'רקסקי זרעים מצמחים אלו, ושתלנו מספר פרטים בחלקת האקלום במכון וולקני. צמחים נשתלו בגנים הבוטניים במקווה ישראל ובגבעת רם בירושלים.
לצרקוקרפוס טרסקיי יש מופע ים-תיכוני המתאים לשתילה בגן טבעי, בשיקום שטחים פתוחים, בגינון ציבורי ובשולי גן. הוא ישתלב בחברת צמחים כמו אלת המסטיק, חרוב ואלון. אפשר לעצבו כעץ או לגזום ולעצב כשיח. מתאים לשתילה בשמש מלאה או בצל חלקי בכל אזורי הארץ. מומלץ לשלבו בגינון.
כתבה סימה קגן