סיסם הודי

הדפסה
  Dalbergia sissoo שם מדעי
  Indian Rosewood Common name
קטניות
Fabaceae
משפחה
5 מס' עלי כותרת
פשוט צורת העלה
תמים שפת העלה
נטע אדם בית גידול
עגול צורת הגבעול
עץ צורת חיים
אסיה, אירן עד הודו מוצא
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה
צמח מיובא צופני

סיסם הודי
צילום: © שרה גולד   אילנות
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

מידע נוסף

סיסם הודי הוא עץ  ירוק עד גבוה ורחב נוף שמוצאו מהודו ופקיסטן. הוא מוכר כעץ זקוף וחסון ובעל עצה קשה. בבגרותו הוא יכול להתנשא לגובה של עד 25 מטר. בעבר, היה נפוץ מאד בארץ, וניטע כעץ צל בגנים ציבוריים או כעץ שדרה לאורך צירי דרך.
מערכת השורשים שלו מעמיקה וגידולו מהיר. הוא לא מפונק, גדל בסוגי קרקע שונים ובאזורי אקלים שונה. בצעירותו הוא  מפתח ענף ראשי המתפתח לגזע זקוף המתעבה עם הזמן. לגזע קליפה מחוספסת ומבוקעת בעלת צבע חום מכסיף. הגזע המרכזי המתפצל לענפי משנה המתעבים ומתעצים.
עלי הסיסם מורכבים מסודרים לסירוגין על הגבעול. ציר העלה אורכו כ- 10 ס"מ אליו מחוברים עלעלים לסירוגין. כל עלה מורכב ממספר לא זוגי של עלעלים, בין 5-3 עלעלים. צורתם דמוית ביצה הפוכה ולהם קצה מחודד. קצה הציר מסתיים בעלעל אחד גדול מעט מהאחרים.  צבע העלעלים ירוק בהיר, צדם התחתון ירוק בהיר כסוף. הם מחוברים בפטוטרת דקה וארוכה לציר הראשי המתרחב לטרף שרוחבו כ - 3 ס"מ. בשל הפטוטרת הארוכה, נעים העלעלים ומתנדנדים קלות ברוח.
העץ הוא דו מיני, הפריחה מתקיימת בחודשי הקיץ. התפרחת היא מכבד היוצא מחיק העלים. צבע כותרת הפרחים הוא קרם צהוב והם קטנים ולא בולטים. הגביע הוא דמוי פעמון ולו 5 שינים קצרות.
לאחר ההאבקה והפריית הפרחים מתפתח פרי שהוא מכנף שטוח. אורכו כ3-2 ס"מ ורוחבו כחצי ס"מ. הזרע מצוי במרכז המכנף ובמקום זה המכנף קמור. בתחילה צבע המכנף ירוק אשר הופך בהדרגה לצבע חום. עם הבשלתם מתנתקים המכנפים מהעץ ומסתחררים ברוח. הם נוחתים אופקית על פני הקרקע עד לנביטת הזרע. המכנף, סופג מים המועברים לזרע המצוי במרכז המכנף. הזרע תופח והעובר מסוגל לבקוע את הקליפה ולפרוץ החוצה.
כאמור עץ הסיסם הוא חסון , עצתו קשה ביותר והוא משמש לנגרות. ניסור פלחים רוחביים מהגזע מראים את השינוי בצבע העצה מהשוליים פנימה. במרכז צבע העצה אדום חום. על כן הוא מוכר גם בשם העממי Rosewood.
העץ ידוע כבעל סבילות רבה לסוגי קרקע שונים אך באדמות מלוחות וגירניות הוא לא מצליח. הוא רגיש גם לקרה בעיקר בשנות הגידול הראשונות. למרות היותו ירוק עד במצבים של קרה הוא משיר חלק ניכר מעליו.
בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים ניטעו בארץ עצי סיסם רבים. אחדים ניטעו למטרות הצללה בגנים ציבוריים ואחרים שישמשו כעצי שדרה בערים. השימוש הנפוץ בעץ היה כתוצאה מיכולת הגידול המהיר ומכושר ההסתגלות לסביבה. עם הזמן הצטמצם השימוש בעץ גם כי נכנסו מינים רבים של עצים שהוכחו כיעילים יותר אך בעיקר בגלל התייבשות ענפים בוגרים שקרסו. באותם ערים בהם העצים שמשו כעצי שדרה הם חייבו עבודת גיזום רצינית לעץ. עבודה ששינתה את נופו ואת ייעודו. באותם מקומות בהם העצים נגזמו חזק התפרצו עשרות ענפים קטנים שחייבו טיפול חוזר. שדרה של עצי סיסם בוגרים עדין שרדה "במכון זיו" שברחובות.
כתבה ערגה אלוני



תמונות נוספות: