איקליפטוס מערבי הוא עץ בינוני-גבוה המגיע ל-28 מ' גובה ולקוטר 0.8 מ' בגובה החזה. לעץ גזע זקוף וישר מאד ובראשו צמרת רחבה ושטוחה שמקנה לו את השם האנגלי Flat-topped, והיא גם שהופכת אותו לעץ צל מעולה.
העצה בהירה, קשה ביותר אך ניתנת לעיבוד. העצה נחשבת לאחת מהקשות ביותר מבין העצים בעולם והיא מעט פחות קשה מברזל. משתמשים בה לקונסטרוקציות כבדות, למסגרות, לגלגלי עץ ועוד.
הסות (קליפה) סיבית, עבה, גסה ומחורצת לאורך רוב הגזע והבדים התחתונים. צבעה אפור עד אפור כהה ושחור והיא מתקלפת ברצועות ארוכות. הסות מכילה ריכוז גבוה של טנינים ובעבר אף שימשה כמקור לייצורם.
העלים היובנילים הם תחילה נגדיים ומיד אחר כך הופכים למסורגים. צורתם אליפטית או כביצה עם שוליים מעוגלים. העלים הבוגרים מסורגים, מקובצים בצפיפות, צורתם כרומח שלעיתים מעוקל והם מתחדדים בקצותיהם. אורכם 14-10 ס"מ, רוחבם 3-2 ס"מ והם נישאים על פטוטרות באורך 2.0-0.8 ס"מ.
התפרחות צורתן סוכך הכולל 7-3 פרחים שיוצא מבסיס העלה והנישא על עוקץ באורך 2.5-1.5 ס"מ.
ניצני הפריחה אורכם כ-2 ס"מ. כל ניצן נחלק לשני חלקים: מצעית הפרח ומכסה האבקנים המכונה אוֹפּ֪רקוּלוּם. האופרקולום הוא החלק האופייני לסוג איקליפטוס ואף נותן לסוג את שמו הלטיני כמו גם העברי שלקוח מביטוי ביוונית "eu-kaluptos" שמשמעותו "מכוסה היטב". בעת שהאבקנים מתיישרים הם מנתקים את האופרקולום מן המצעית של ניצן הפרח והוא נושר. צורת הניצן כביצה מאורכת. האופרקולום ארוך פי שניים ויותר מהמצעית ורוחבו שווה לה. הפרחים באיקליפטוס חסרי עטיף. צבע האבקנים של איקליפטוס מערבי צהבהב-לבן. העץ פורח בישראל בסתיו ובחורף מספטמבר עד מאי. הפריחה נחשבת כבעלת ערך לייצור דבש דבורים.
הפרי עשוי ארבע מגורות צורתו אובלית ובולטות בו צלעות, הוא מסתיים בדיסק שקוע מעט מעל המגורות. מהדיסק בולטים ארבעת המכסים של פתחי הזרעים. אורך הפרי 1.8-1.0 ס"מ ורוחבו 1.2-0.8 ס"מ. הזרעים חומים וקטנים אורכם 2 מ"מ.
העץ גדל בטבע דרום מערב יבשת אוסטרליה במדינת מערב אוסטרליה, ברום 300-50 מ', על מישורי חרסית שחלקם סמוכים לאגמים מלוחים. המיקום של העצים ליד ביצות מלוחות הביא לכינויו האנגלי Swamp Yate. בית הגידול נמצא באזור אקלים ים-תיכוני בו כמות המשקעים השנתית הממוצעת 760-380 מ"מ ויש בו עונת קיץ יבשה שאורכה 7 חודשים. הטמפרטורה המקסימלית הממוצעת בחודש החם היא 38-36 מ"צ והטמפרטורה הקרה הממוצעת בחודש הקר 0-2 מ"צ, לרבות 20-0 ימי קרה. העץ נחשב בעבר למבטיח ורב ערך בנטיעות בשל יכולתו לספק יבול באזורי שוליים יבשים של אקלים ים תיכוני.
בישראל שימש אקליפטוס מערבי, בשנות ה-50 עד ה-70 של המאה הקודמת, כאחד מעצי הייעור המרכזיים בחורשות בכל רחבי הארץ  ובעיקר בבקעת באר שבע, במחנות צה"ל, בלימנים ולאורך דרכים רבות בנגב.
עד שנת 1973 ניטעו בישראל מעל 5,000 דונם של עצי איקליפטוס מערבי. הוא הצליח מאד על לס ועל קרקעות חרסיתיות. אבל, לאחר שנים התברר שהעצים באזורים מסוימים בנגב מתנוונים וצריכים להחליפם בעצים עמידים יותר ופחות צורכי מים – בד"כ במיני עצי איקליפטוס קטנים יותר שמוצאם מאזורים מדבריים במערב אוסטרליה.
באיטליה העץ סבל מקרה ולא הצליח. במרוקו ניטעו שטחים נרחבים: מעל 27,000 דונם עד שנת 1974, הנטיעות הצליחו גם בתוניסיה אך נכשלו בצ'אד.
השם המדעי occidentalis פירושו מערב ותרגום זה מבוטא גם בשם העברי של האיקליפטוס. 
השם האנגלי של העץ Yate מקורו בשפה האבוריג'נית ומשמש בה ככינוי לעצי אקליפטוס קטנים.
איקליפטוס מערבי הוא אחד מכ-700 המינים בסוג איקליפטוס שמקור כולם באוסטרליה וסביבתה הקרובה. איקליפטוסים הם העצים הניטעים ביותר בעולם לתפוקת עץ ושטח הנטיעות שלהם הגיע בשנת 2010 ל-202,620 קמ"ר. הסוג איקליפטוס משתייך למשפחת ההדסיים הכוללת 150-130 סוגים ובהם 5650 מינים של צמחים מעוצים ירוקי עד. הסוגים המוכרים ממשפחת ההדסיים הם ההדס המצוי שהוא המין היחיד במשפחה שגדל בטבע בישראל, עצי הפרי: הגויאבה ופיג'ויה ועצי/שיחי הנוי: קליסטמון ומללויקה שאף הם מוצאם באוסטרליה.
כתב צבי אבני