איקליפטוס פרואינוזה הוא עץ קטן עם גזע אחד שנופו מדובלל המגיע באוסטרליה לגובה 9 מ' ובישראל ל-7 מ'. הסות (קליפה) שלו גסה ומחוספסת בצבע חום בהיר או אפור והיא בנויה רבדים־רבדים של סיבים הבולטים בצורת קשקשים גדולים עם כתמים לבנים ומכונים "Box". צורת הסות הקנתה לעץ זה, כאמור, חלק משמו האנגלי. לסות המושרית במים נמצא שימוש רפואי נגד ראומטיזם ונגד כאבים בכלל. העצה אדומה, קשוחה ועמידה מפגעים, אך גודלו הקטן של העץ וגזעו הקצר והלא ישר לעתים, אינם מאפשרים שימוש מסחרי בעצה.
העלים היובניליים נגדיים ויכולים לגדול במספר זוגות רב לאורך תקופה ארוכה. העלים הבוגרים כמעט נגדיים, גלדניים ופטוטרותיהם אינן ניכרות. צורתם דומה לעלים היובניליים: כביצה מחודדת בקצה העליון שלה, אורכם 10-5  ס"מ ורוחבם 7-4 ס"מ. העלים מכוסים במעין אבקה ירוקה־אפורה המקנה להם צבע כסף. צבע העלים הוא הבסיס לאחד משמות העץ באנגלית " Silver-leaved". גם המלה "pruinosa", המופיעה בשם המדעי, מתארת את הכיסוי האבקתי של העלים. שם זה מתורגם לשם העברי: איקליפטוס קמחי. עורקי העלה אינם בולטים כמעט וקשה להבחין בהם. באזורים יבשים מאוד באוסטרליה חלק מעצי איקליפטוס פרואינוזה משירים את עליהם בעונה היבשה.
התפרחת בצורת סוכך מורכב או מכבד המכיל פרחים רבים שלכל אחד מהם עוקץ בצורת חרוט. הפרחים חסרי עטיף, קוטרם 1.5 ס"מ וצבע האבקנים שלהם צהוב בהיר או קרם. כפתורי הפרחים בצורת ביצה או כישור והם נראים מאובקים. העטיף הוא מכסה הכפתור, המכונה "אוֹפּ֪רקוּלוּם", רוחבו כרוחב המצעית ואורכו רק כמחצית מאורך המצעית, צורתו חצי כדור ובחלקו העליון בליטה קצרה ומחודדת. האופרקולום הוא החלק המאפיין את הסוג איקליפטוס וכיסוי הכפתורים נותן לאיקליפטוס את שמו: ביוונית "eu-kaluptos" פירושו "מכוסה היטב". עם התיישרות האבקנים הרבים שעל מצעית הפרח הם דוחפים כלפי מעלה את האופרקולום, הוא ניתק ונושר לקרקע. הפריחה בישראל באביב בחודשי מארס-אפריל. צורת הפֵּרות גלילית והם מסתיימים בצורת דיסק שטוח.
איקליפטוס פרואינוזה נפוץ  לכל רוחבו של החלק הצפוני של אוסטרליה – ממדינת קווינסלנד במזרח דרך הטריטוריה של צפון אוסטרליה שבה מרכז תפוצתו של העץ, ועד מדינת מערב אוסטרליה. בבית גידולו הטבעי הוא צומח על קרקע חולית עד חרסיתית במישורים ועל מדרונות של גבעות ברום עד 300 מ'. באזור תפוצתו הטבעית יורדים גשמי קיץ בכמות ממוצעת שנתית של 900-325 מ"מ ואין בו כמעט ימי קרה.
העץ הופץ בייעור בישראל לגיוון היער בנופו הייחודי ובצבעו הכסוף. גדל בחלקות נטועות בחלקות האקלום ליד קריית גת, במשתלת גילת, בין אשל הנשיא לשדה תימן, במרכז קק"ל בצומת פלוגות ועוד.
חקלאים בישראל נטעו אותו לייצור ענפי קישוט ולמרעה דבורים בחלקות חקלאיות במקומות שונים בארץ.
הסוג איקליפטוס משתייך למשפחת ההדסיים, הכוללת 5650 מינים של צמחים מעוצים וירוקי עד. הסוגים המוכרים ביותר במשפחה זו, מלבד האיקליפטוס, הם: ההדס, שמין אחד שלו גדל בר בישראל, עצי הפרי גויאבה ופיג'ויה וצמחי הנוי קליסטמון ומללויקה.
מלבד איקליפטוס פרואינוזה יש בסוג זה עוד כ-700 מינים ואלפי תת־מינים. האיקליפטוס הוא סוג העץ הנפוץ ביותר בעולם בנטיעת יערות ומטעים לייצור עץ (בעיקר לנייר). בשנת 2010 נאמד השטח הכולל של נטיעות איקליפטוס בעולם ב-202,620 קמ"ר (לפי נתוני FAO).
כתב צבי אבני