איקליפטוס שרפי הוא עץ גדול המתנשא לגובה 45 מ'. קוטר גזעו, הנמדד בגובה 1.3 מ' מעל פני הקרקע, מגיע ל-1.5 מ'. הגזע ישר וגבוה ולעץ צמרת צפופה.
צבע העצה אדום כהה, היא קשה, חזקה וגסה ואינה קלה לעיבוד. צפיפות העצה 0.96 טון/מ"ק. העצה נחשבת לאחת הטובות ביותר מבין אלה המופקות מעצים שמוצאם מאוסטרליה. משתמשים בה לציפוי עץ, לריצוף, לבניית מבנים, גשרים ואניות ולאדני מסילות ברזל. על שום צבעה של העצה כונה העץ בשמו האנגלי Red Mahogany, והכוונה היא לעץ שצבעו אדום בדומה לצבע הקרוי מהגוני. מקור השם מהגוני הוא בעץ הטרופי המפורסם, הגדל ביבשת אמריקה והמשתייך למשפחת האזדרכתיים. בשם Red Mahogany מכונה גם מין אחר של איקליפטוס, הגדל בצפון מזרח קווינסלנד: איקליפטוס פליטה – E. pellita.
הסות (קליפה) אדומה-חומה, עבה, גסה, מתולמת, קשה וסיבית ומכסה את כל אורך הגזע והבדים עד לענפים הדקים.
העלים היובניליים נגדיים תחילה ומסורגים בהמשך. צורתם רומח צר. העלים הבוגרים מסורגים, צפופים ודמויי רומח. אורכם 16-9 ס"מ ורוחבם 4-2 ס"מ. לעלים גוון ירוק, השונה בשני צִדיהם. בעלים מבחינים בעורקים צפופים.  
ניצני הפרחים דמויי פלך או כישור, אורכם 1.5-1.2 ס"מ וקוטרם 0.6 ס"מ. הם מורכבים ממצעית הפרח וממכסה המצעית. מכסה מצעית הפרח והאבקנים מכונה אוֹפּ֪רקוּלוּם וצורתו באיקליפטוס שרפי היא חרוט מושלם או מקור הארוך יותר ממצעית הפרח והשווה לה בקוטרו. האופרקולום הוא החלק המאפיין את הסוג איקליפטוס ופעולתו לכיסוי ניצן הפריחה נותנת את שמה לאיקליפטוס. ביוונית eu-kaluptos משמעו "מכוסה היטב". עם התיישרות האבקנים הרבים שעל מצעית הפרח הם דוחפים כלפי מעלה את האופרקולום, הוא ניתק ונושר לקרקע. גון הפרחים לבן. הפריחה בישראל בסתיו בחודשים ספטמבר-אוקטובר.
לתפרחות צורת סוכך ובו 11-7 פרחים הנישאים בקצה עמוד תפרחת שצורתו שטוחה או זוויתית ואורכו 4.2-0.8 ס"מ. הפרחים נישאים על עוקצים קצרים היוצאים מקצה ענף התפרחת. אורך העוקצים 1.4-0.4 ס"מ. הפרחים חסרי עטיף, נישאים על גבעולים ארוכים ביחס לגודל הפרחים. הפרחים כדוריים או דמויי ביצה. אורכם של הפרחים 1.1-0.5 ס"מ וקוטרם 1.0-0.5 ס"מ.
הפֵּרות דמויי חצי כדור או ביצה. למכסה העליון שלהם צורת דיסק. המכסה נמצא בגובה קצה הפרי או מעט בולט ממנו. מעל הפרי בולטים מכסי פתחי הזרעים. אורך הפֵּרות 1.1-0.5 ס"מ וקוטרם 1.0-0.5 ס"מ.
איקליפטוס שרפי גדל באופן טבעי באזורי החוף ופנימה ליבשת במזרחה של אוסטרליה, בצפון מדינת ניו סאות וולס ובדרום קווינסלנד. העץ מצוי ברום 600-0 מ'. בחלק הצפוני של אזור התפוצה של העץ יש גשמי קיץ ועונה יבשה בחורף הנמשכת עד 4 חודשים, ובחלק הדרומי של האריאל יורדים הגשמים לאורך כל חודשי השנה. כמות המשקעים השנתית הממוצעת היא
 1,500-1,350 מ"מ, ויש 10-5 ימי קרה בשנה. עלי האיקליפטוס השרפי מתאימים להזנת הקואלות, ולכן נחשב העץ לאחד ממיני האיקליפטוס הטובים ביותר למטרה זו. העץ נפוץ בעיקר בקרקעות פוריות שאינן רדודות, ביערות לחים או סקלרופיליים.
השם המדעי של איקליפטוס זה מציין את תכולת הגומי שבו (בעבר קראו לגומי בשם שרף, הנקרא בלטינית resin).
ידועים שני תת מינים לאיקליפטוס שרפי, הנבדלים ביניהם באופרקולום שלהם. תת המין resinifera, הגדל בחלק הדרומי של אזור התפוצה של העץ, ותת המין hemilampra, שבית גידולו באזור הצפוני והטרופי יותר.
 לתת המין  hemilampr יש אופרקולום ארוך פי 3 ויותר מאורך מצעית הפרח בעוד שאצל תת המין resinifera האופרקולום קצר בהרבה. סימן נוסף הוא צדו העליון המבריק והחלק של העלה בתת המין hemilampra שאף מקנה את השם (ביוונית) לתת מין זה.
בשל העצה המצוינת ובשל גודל הגזעים ניטע איקליפטוס שרפי בארצות טרופיות רבות מחוץ לאוסטרליה. ידוע על הצלחה של המין בברזיל, בצ'ילה, בהודו, בזימבבואה ובפורטו ריקו, ועל נטיעות בשטחים קטנים באנגולה, בבורונדי ובאקוודור. נטיעותיו בארה"ב ובמדגסקר לא עלו יפה.
האקלים בישראל אינו מתאים כלל לגידול איקליפטוס שרפי ולא ידוע על נטיעות שלו מחוץ לארבורטום אילנות.
איקליפטוס הוא הסוג הנפוץ ביותר בעולם המשמש לנטיעת יערות ומטעים לתפוקת עץ. איקליפטוס משתייך למשפחת ההדסיים והוא אחד מ-130-150 סוגים שונים של צמחים מעוצים במשפחה זו. מבין הסוגים הנוספים במשפחת ההדסיים מוכרים במיוחד ההדס, שאחד ממיניו גדל בר בארץ ונכלל בין ארבעת המינים בסוכות, עצי הפרי גויאבה ופיג'ויה וצמחי הנוי קליסטמון ומללויקה.
כתב צבי אבני