איקליפטוס חיוני הוא עץ או מאלי Mallee נמוך עד בינוני. הוא מתנשא על גזע קצר או על גזעים אחדים וצמרתו מתבדרת. באוסטרליה מגיע העץ לגובה 20 מ' ובישראל ל-10 מ'. הביטוי מאלי, המציין לא מעט עצי איקליפטוס, מצביע על עצים קטנים האופייניים למערב אוסטרליה: גזעיהם המרובים יוצאים מהתעבות בצוואר הגזע הנקראת בשם Lignotuber. ההתעבות האופיינית אינה קיימת באיקליפטוס חיוני. בכמה מכינוייו באנגלית נקרא העץ Gum – כינוי לעצי איקליפטוס שלהם גזע יחיד המכוסה בסות (קליפה) דקה ומתקלפת. השם האנגלי המקובל של העץ והמופיע בכל כינוייו הוא Gimlet שפירושו מקדח קטן שצורתו בורג או ספירלה. צורה זו מאפיינת את הגזע של איקליפטוס חיוני המחורץ בחריצים עמוקים, מתפתל ולא סימטרי. גם בשם האנגלי Fluted יש ביטוי לגזע העץ המחורץ עמוקות.
העצה של איקליפטוס חיוני קשה, צפופה וחזקה וצבעה חום בהיר. נעשה בה שימוש לעמודים ולבעירה. הסות חלקה וצבעה מבריק: אפור או ירוק-זית עד חום-צהבהב או נחושת או צהוב.
העלים היובניליים נגדיים בחמשת הזוגות הראשונים, צפופים וצורתם רומח צר. אורכם 9.5-6.5 ס"מ ורוחבם 3-2 ס"מ. צבעם אפור-ירוק שנראה מעט מאובק, אם כי לעתים הצבע ירוק מבריק.
העלים הבוגרים מסורגים, צבעם ירוק כהה מבריק, צורתם כרומח צר והם נישאים על פטוטרות באורך 2.0-0.7 ס"מ. אורך העלים 10.5-6.5 ס"מ ורוחבם 1.5-0.7 ס"מ. 
לתפרחות צורת סוכך יחיד הנישא על עמוד רחב שאורכו 2.0-0.4 ס"מ. כל סוכך מורכב מ-7 פרחים חסרי עטיף המחוברים לעמוד הסוכך בעוקץ קצר. ניצני הפרחים דמויי ביצה או אגס וגונם ירוק עם גוון אדום. ניצני הפרחים נחלקים לשני חלקים: מצעית הפרח, והמכסה של המצעית, המכונה אוֹפּ֪רקוּלוּם. צורת האופרקולום במין זה היא כשל חרוט. האופרקולום הוא החלק המאפיין את הסוג איקליפטוס ופעולתו לכיסוי ניצן הפריחה נותנת את שמה לאיקליפטוס – ביוונית eu-kaluptos פירושו "מכוסה היטב". עם התיישרות האבקנים הרבים שעל מצעית הפרח הם דוחפים כלפי מעלה את האופרקולום, הוא ניתק ונושר לקרקע. צבע הפרחים לבן עד קרם. הפריחה בישראל בקיץ בחודשים יוני-אוגוסט. הפרחים מרובי צוף, ומתקבל מהם דבש דבורים בהיר.
צורת הפֵּרות חצי ביצה, ההולכת וצרה בבסיסה. רוחבם 0.7-0.5 ס"מ. החלק העליון שלהם דמוי דיסקוס שקוע מעט, מכסי פתחי הזרעים בולטים ממנו כלפי מעלה.
השם המדעי שניתן לאיקליפטוס זה הוא המילה הלטינית salubris שמשמעה "מתפתח היטב" או "נראה טוב" או "במצב טוב". השם המדעי תורגם אפוא לשם העברי "חיוני".
איקליפטוס חיוני גדל באופן טבעי באזורים פנימיים לחוף בדרום מערב מדינת מערב אוסטרליה ברום 400-300 מ' על קרקעות חוליות עד חרסיתיות. הוא גדל בטבע יחד עם עץ נוסף הנפוץ בישראל: איקליפטוס סלמונופלויה. בית גידולו הוא באזור אקלים ים תיכוני עם גשמי חורף שכמותם הממוצעת השנתית היא 400-250 מ"מ. הטמפרטורה המקסימלית הממוצעת בחודש החם ביותר בשנה היא 35-32 מעלות והמינימלית הממוצעת בחודש הקר בשנה –  4 מעלות צלסיוס. בממוצע יש שם כ-10 ימי קרה בשנה.
העץ מתאים מאוד לנוי בשל גזעו האטרקטיבי, לייעור כעץ לשימור קרקע ולהצללה – כשמגדלים אותו באזורים סמי-ארידיים או ים-תיכוניים יובשניים. נחשב גם לעץ עמיד לקרקעות גיריות ומלוחות. נטיעות ידועות שלו הן בקפריסין ובמרוקו ובאזורים יבשים יחסית בארצות אפריקה מדרום לסהרה ובהודו.
בישראל ניטע באזורי ספר מדבר בחורשות ביער להב, בעומר, ביתיר, בערד ובאזור באר שבע.
איקליפטוס הוא סוג במשפחת ההדסיים הכוללת כ-150 סוגים שונים. בארצנו נמצא רק מין אחד ממשפחה זו הגדל בטבע והוא ההדס המצוי – אחד מארבעת המינים שמברכים עליהם בחג הסוכות. פרט לו אנו מכירים בישראל את עצי הפרי גויאבה ופיג'ויה ואת צמחי הנוי קליסטמון ומללויקה.
מלבד איקליפטוס חיוני כלולים בסוג איקליפטוס עוד כ-700 מינים ואלפי תת מינים. האיקליפטוס הוא סוג העץ שניטע במספרים הגדולים בעולם לצורך ייצור עץ (בעיקר לנייר). כיום עיקר המטעים הנטועים באיקליפטוסים (בברזיל ובסין המובילות בנטיעות) מקורם בריבוי מתרביות רקמה של עצים בני כלאיים.
כתב צבי אבני