איקליפטוס סטידמן הוא עץ קטן ולו גזע אחד קצר, זקוף, ישר וחלק, המגיע לגובה 8 מ'. נופו מיוחד בכך שהגזע שלו מתפצל בגובה נמוך למספר רב של בדים, היוצרים צמרת צפופה יחסית.
איקליפטוס סטידמן מכונה באוסטרליה, בשל צורתו, בכינויים האנגליים Gum ו-Mallet. משמעותם: איקליפטוס שקליפת גזעו רכה ומתקלפת – Gum, ו-Mallet , המציין איקליפטוס קטן הגדל במערב אוסטרליה השונה ממאלי - Mallee בכך שיש לו גזע והוא חסר את ההתעבות של צוואר השורש הקרויה "Lignotuber".
לאיקליפטוס סטידמן סות (קליפה) חלקה ומגוונת: צבעה משתנה בין אפור לאדום־חום ועד לצבע נחושת בהיר. לעתים הסות הבוגרת מתקלפת ברצועות הדבוקות לגזע הקצר.
העלים היובניליים נישאים על פטוטרות ומגיעים לאורך 9 ס"מ ולרוחב 3 ס"מ. לעלים הבוגרים פטורות קצרות מאוד, צבעם ירוק זית מבריק, אורכם 8 ס"מ ורוחבם 1.5 ס"מ. על פני העלה אפשר להבחין בעורקים רבים.
התפרחות כוללות בד"כ 3 פרחים חסרי עטיף, אך לעתים קרובות מספר גדול יותר. האבקנים הם שנותנים את הצבע לפרחים – קרם או צהוב – אך יש עצים שצבעם ורוד או אדום. הדבר המאפיין ביותר של התפרחות והפֵּרות הוא החתך המצולע הרבוע של העוקץ שממנו יוצאים הפרחים, כך גם החתך של מצעיות הפרחים ושל הפֵּרות. עוקצי התפרחת יוצאים מחיק עלים ואורכם גדול פי 1.5 מאורך כפתורי הפרחים.  אורכם של כפתורי הפרחים 3.3-2.5 ס"מ ורוחבם 1.3-0.8 ס"מ. למצעית הפרח ארבע צלעות, והיא נושאת אבקנים מקופלים המכוסים במכסה (אוֹפּ֪רקוּלוּם). לאופרקולום צורת חרוט מאורך שקוטר בסיסו קטן מזה של המצעית. האופרקולום הוא החלק המאפיין את הסוג איקליפטוס, והכיסוי של כפתורי הפרחים נותן לסוג אקליפטוס את שמו: ביוונית "eu-kaluptos" פירושו "מכוסה היטב". עם התיישרות האבקנים הרבים של מצעית הפרח הם דוחפים כלפי מעלה את האופרקולום, הוא ניתק ונושר לקרקע. הפריחה בישראל בחודש מאי.
הפֵּרות בצורת גביע מעוגל ולו ארבע צלעות. אורכו 2.2-1.0 ס"מ ורוחבו 1.7-1.0ס"מ והוא מסתיים במישור שבמרכזו טבעת וממנה בולטים ארבעה מכסים של פתחי הזרעים. הפֵּרות וניצני הפרחים של איקליפטוס סטידמן מיובאים לעתים מאוסטרליה לארצות אחרות כצמחי בושם.
איקליפטוס סטידמן גדל בדרום מדינת מערב אוסטרליה, במרחק של כ-200 ק"מ ממזרח דרום מזרח לעיר פרת. בית הגידול הטבעי שלו הוא על קרקעות חרסיתיות המכוסות בחצץ, במדרונות מתונים של סלעים המכילים ברזל וסיליקטים שונים. הגשמים יורדים בעיקר בחורף (אקלים ים תיכוני) וכמותם הממוצעת היא כ-500 מ"מ.
השטח שבו מוכר מין זה בטבע כולל שש אוכלוסיות שרובן בשמורות והמשתרעות על פני כמה מאות דונמים. העץ מתחדש מזרעים בלבד בעקבות שרֵפות או הפרעות אחרות. הזרעים שומרים על חיוניות רק זמן קצר והם חייבים תנאי נביטה טובים (רטיבות) זמן קצר אחר פיזורם. לפיכך, הגורם המרכזי המאיים על האוכלוסיות הטבעיות הוא שרֵפות חוזרות העלולות לכלות עצים צעירים בטרם הגיעו ליכולת ייצור זרעים. באזורים שבהם נשרפו חורשות של עץ זה הוא יצר בהתחדשותו עומדים צפופים. 
מפאת היותו של איקליפטוס סטידמן עץ קטן ונדיר באוסטרליה, לא ידועים שימושים שלו בנטיעות נרחבות בארצות אחרות. בישראל לא ידוע על פרטים נטועים מחוץ לאילנות.
איקליפטוס סטידמן משתייך למשפחת ההדסיים שנמצא בה כ-5,650 מינים של צמחים מעוצים וירוקי עד. סוגים מוכרים נוספים במשפחה זו הם ההדס, שמין אחד שלו גדל בר בישראל, עצי הפרי גויאבה ופיג'ויה וצמחי הנוי קליסטמון ומללויקה.
מלבד איקליפטוס סטידמן יש עוד כ-700 מיני איקליפטוס שונים. הסוג איקליפטוס הוא העץ הנפוץ ביותר בעולם בנטיעת יערות ומטעים לייצור עץ (בעיקר לנייר) ועיקר המטעים מבוססים על מכלואים. בשנת 2010 נאמד השטח הכולל של נטיעות איקליפטוס בעולם ב-202,620 קמ"ר (לפי נתוני FAO).
כתב צבי אבני