ערער תמיר הוא העץ הגבוה ביותר מכלל שישים מיני הערערים בעולם. העץ מגיע לגובה 60 מ' ולקוטר גזע 3 מ' בגובה החזה (נמדד 1.30 מ' מעל פני הקרקע). ואכן שמו הלטיני procera, כמו גם העברי – תמיר, מבטא במפורש את היותו עץ גבוה. לעץ גזע ישר וגבוה שנעשה צר בהדרגה ככל שעולים לצמרת.
העצה שלו שימשה בעבר לייצור עפרונות, ומכאן שמו האנגלי African pencil cedar. לשם ייצור העפרונות היו נכרתים העצים ומיוצאים לארצות מפותחות. בזכות עמידותה לטרמיטים ולפטריות הניזונות מעצה משמשת העצה כיום את המקומיים למטרות רבות ושונות: להסקה, לבנייה ולייצור רהיטים. גם כיום היא מיוצאת. לסות (קליפה) צבעים שונים בין חום בהיר לחום אדמדם. מהסות ומהעלים אפשר להפיק דיטרפנים, הידועים כחומרים אנטיביוטיים.
העלים היובניליים דמויי מחט, אורכם 2-1 ס"מ. העלים הבוגרים קשקשיים, צבעם ירוק בהיר עד ירוק-צהבהב ואורכם מגיע ל-0.6 ס"מ.
העץ דו-ביתי וההאבקה שלו נעשית בעזרת רוח. כלומר יש עצי זכר המייצרים גרגירי אבקה, ועצי נקבה היוצרים זרעים. בעצי הזכר נמצא אצטרובלים קטנים רבים מאוד בקצות הענפונים. צבעם כתום-חום והם בנויים מקשקשים. בכל קשקש 3-2 שקי אבקה. צבע האצטרובלים בעצי הנקבה חום-אדמדם עד כחול כהה מאוד. צורתם ענבה עשויה קשקשים עבים, לכל קשקש צמוד זרע בודד בצבע חום. העצים יוצרים זרעים רק אחת לכמה שנים.  
העץ גדל באופן טבעי בחצי האי ערב ומערבה ממנו במזרח אפריקה, ודָרומה עד זימבבואה. כך חוצה אזור תפוצתו את קו המשווה דרומה. ערער תמיר הוא עץ חריג מכל שאר מיני הערערים, שתפוצתם הטבעית היא בחצי הכדור הצפוני בלבד. בית הגידול שלו באפריקה הוא באזורים הרריים וברמות גבוהות על קרקע סלעית. הרום שהעץ גדל בו נע בין 3,600-1,050 מ', אך עיקר תפוצתו היא בגבהים של 2,700-1,800 מ'.
בשל בירוא יערות לשימושים אחרים ובשל הרס בתי גידול הולכות ומתמעטות האוכלוסיות של ערער תמיר באפריקה. במיוחד בולטת הבעיה באתיופיה. במדינה זו נעשתה תכנית נטיעות לשימור מין זה ולהגנתו מרעייה כדי  לייצר עץ טבעי להסקה עבור התושבים המקומיים.
מקורו של שם המשקה האלכוהולי ג'ין בשם ההולנדי של הסוג ערער, ואכן מפיקים את הג'ין מהענבות של מין ערער אחר שגם אותו נמצא גדל באילנות – ערער וירג'יני.
הסוג ערער כולל כ-60 מינים של עצי מחט ירוקי עד שלהם אצטרובלים בצורת ענבה ותפוצתם בחצי הכדור הצפוני. רוב המינים דו ביתיים, ענפיהם ועליהם דומים מאוד לאלה של ברושים אך נבדלים מהם בַּפֵּרות דמויי הענבות ובקשקשיהם שאינם נפרדים. 
ערער תמיר נמנה עם סקציית Sabina, הכוללת את רוב הערערים בעולם. סקציה זו מתאפיינת בעלים קשקשיים קטנים המהודקים לענפים כמו בברוש. בסקציה השנייה נמצא עלים בודדים, ארוכים יותר וחדים. בסקציה זו נמנה, בין השאר, ערער ארזי הגדל בר בגוש הר מירון בצפון הארץ.
משפחת הברושיים, שהערער הוא אחד מסוגיה, כוללת 7 תת-משפחות, בהן 30-27 סוגים ו- 140-130 מינים. למשפחה זו משתייכים העצים הגבוהים והגדולים ביותר בעולם – הסקוויה הנאה והסיקוודריון הענק.
בישראל גדלים בטבע 3 מיני ערערים: ערער ארזי במירון; ערער גלעיני וערער ברושי בחרמון. בהרי אדום ובסיני גדל מין נוסף: ערער אדום.
השמות האנגליים של העץ מציינים את אזור הגידול הטבעי של העץ במזרח אפריקה, את הריח הנעים של שרף העץ ואת הביטוי המבטא את דמיונם של העצים לארזים  – Cedar, אף שאינם שייכים לסוג ארז – Cedrus.
ערער תמיר אינו נחשב לעץ נוי או יער המשמש לנטיעות בישראל. לפיכך גם לא ידוע על עצים נטועים מחוץ לארבורטום (גן אקלום) אילנות.
כתב צבי אבני