לקיגליה מנוצה תפרחות תלויות בקצה של עוקצי תפרחת ארוכים מאוד (2 – 6 מ') שמשתלשלים מהענפים הגבוהים של הצמרת. עוקצי התפרחת גמישים ונראים כחבלים בקוטר 10 – 20 מ"מ. התפרחת מסועפת והפרחים ניצבים אופקית. צינור הכותרת שפתחו בצבע בורדו-חום מופנה לצד ומותאם להאבקת עטלפים, אך גם ציפורים וחרקים גדולים כדבורי עץ נמשכים לצוף ולריח של הפרחים. בכל תפרחת יש 10 – 15 פרחים אך רק בודדים מהם מופרים ומפתחים פירות.
הפירות של קיגליה מנוצה נראים כנקניקים גדולים וכבדים מאוד התלויים מהצמרת, הם נותנים לעץ את שמו העממי. צבע הפרי חום בהיר, אורך הפרי 30 – 100 ס"מ וקוטרו עד 20 ס"מ. הפרי הוא ענבה אך לא ענבה עסיסית וטעימה אלה מעוצה. הרקמה של הפרי, במקומה של הציפה, היא עץ סיבי וקשה. משקל כל פרי עשוי להיות בין 5 – 10 ק"ג. לאחר שהפירות מבשילים ותלויים על העץ במשך כמה חודשים עלול עוקץ התפרחת להיקרע ואז יש סכנה שהפרי הנושר יפגע במי שנמצא מתחת לעץ. לכן העץ לא מתאים לשמש כעץ שדרה, אך למרות זאת הוא נטוע משני צדיו של רחוב הבונים באזור התעשייה ספיר בנתניה. אחד העצים העתיקים בארץ, ממין זה, נמצא ליד הפתח של תחנת הרכבת בחדרה. שם מתחו מתחת לצמרת רשתות שיגנו על העוברים ושבים בפני הפירות הנושרים.
העץ של הקיגליה קשה ומשמש להכנת מדפים וארגזים. מהגזע ניתן גם לייצר סירות. לפירות יש שימושים רפואיים שונים אצל שבטים באפריקה.
הקיגליה האפריקאית נקראה בעבר, לפי צורת העלים, Kigelia pinnata ולפי זה ניתן לה השם בעברית קיגליה מנוצה. היא מין יחיד בסוג. אזור מוצאה הוא מרכז ודרום אפריקה שם היא גדלה בבתי-גידול לחים בסוואנה ובגדות נהרות.
כתב עמרם אשל
