פקעי הפריחה בצבע אדמדם, בהמשך נפתחים פרחים בצבע צהוב בהיר, בצורת מברשות קטנות באורך 2.5 ס"מ. הצבע האדמדם בפקעים, מתקבל על רקע טמפרטורת לילה נמוכה יחסית. בשנים חמות, לא מתקבל בצבע האדמדם בפקעים. גם צבע הפריחה משתנה בין צהוב בהיר לקרם או לבן-קרם, כשונות המתקבלת בין אוכלוסייה שמוצאה בזרעים.
הפריחה חלה בסוף האביב ותחילת הקיץ.
מללויקה מאפירה הוא שיח עמיד ליובש, למרות שבארץ מוצאו הוא גדל באזורים ביצתיים. בארץ, תוספת השקיה במהלך הקיץ, יתרום למופע נאה יותר של השיח. יש לשים לב, אחרי שתילת צמח צעיר בגן, חובה להימנע מייבוש בית השורשים. בשנים הראשונות לשתילה מומלץ להשקות באופן סדיר כדי שיתבסס בגן, ובהמשך, אפשר להסתפק בהשקיה אחת לחודש, בחודשי הקיץ. עמיד לטמפרטורות גבוהות, ועד -5°C. מתאים לשתילה בכל אזורי הארץ, בתנאי שמש מלאה, ובמגוון קרקעות, רצוי מנוקזות. לעיתים נתקף בכנימה קמחית.
הוא מתאים לשתילה בגנים קטנים וגדולים, בפארקים, בצדי דרכים. אפשר לשלבו בשיחייה בשילוב עם מינים חסכני מים נוספים. נחשב לצמח עלווה ראוי ובולט בגן, נפוץ בגינון באזורי אקלים ממוזגים.
הריבוי מזרעים. ניתן לאסוף את הלקטים מהשיח, להניח על נייר לבן בחדר, והזרעים ישתחררו לנייר. מומלץ להנביט באביב במצע הנבטה מאוורר, ולשמור על לחות המנבטה. לאחר הנביטה מעתיקים לעציצים. קיים קלון ננסי פופולרי בין אדריכלי הנוף, ואותו יש להרבות באופן וגטטיבי, כדי לשמור על תכונות הקלון.
הסוג מללויקה, מונה למעלה מ-170 מינים והוא כולל עצים גבוהים, שיחים ובני שיח, ותכונה משותפת שכולם שהם ירוקי עד. ברשימת צמחי הנוי של משרד החקלאות, רשומים כ-35 מינים וזנים של מללויקה הגדלים בארץ. מוצא מרבית המינים ביבשת אוסטרליה, מכל רחבי היבשת ומתנאי אקלים מגוונים.
המינים הרבים והמגוונים, מותאמים לתנאי אקלים וקרקע שונים, ומינים רבים מצטיינים בתנאי יובש, בתנאי הצפה ובמליחות. חלק גדול מין המינים עשוי להגיע לגיל 100 שנים ויותר. מרבית מיני המללויקה פורחות באביב ותחילת הקיץ.
כתבה סימה קגן
