מללויקה פרייס היא עץ ירוק המגיע בטבע לגובה 15-10 מטר, אולם בגינון הוא מתפתח לשיח גדול הנישא ל-6-5 מטר בלבד. צורת הצימוח שלו ייחודית: בגובה כמטר וחצי, מתרומם ועולה ענף צדדי דומיננטי, כמעט שווה בעוביו לעובי הגזע המוביל, ובהמשך קוטר הגזע המוביל יורד. צימוח נוסף, של ענף צדדי דומיננטי עולה שוב כעבור עוד כ-1.5-2 מטר, ושוב יורד קוטרו של הגזע הראשי. כל ענף צדדי עבה ודומיננטי כזה, מתרומם ונושא הרבה ענפי משנה קצרים וצפופים בעלווה. דפוס צימוח זה תורם למופע "זיג-זג". המופע הכללי שנוצר מצורת צימוח זו היא "כדורי" עלווה צפופה דמויי ביצה בגבהים שונים של השיח-עץ. בצמחים מאד בוגרים, שלא נגזמו ולא חודשו ומרבית העלווה נשרה, השיחים מקבלים יופי יוצא דופן, מוזר, ייחודי ואופייני למללויקה פרייס.
קליפת הגזע לבנבנה ומתקלפת, בדומה לנייר. העלים מחודדים וקטנים, באורך 1.5 ס"מ וברוחב 2-1 מ"מ וצבעם ירוק. צימוח העלים והענפים צפוף. הפרחים בצבע קרם או לבן עד צהבהב, התפרחת גלילית, דמויית מברשת באורך 7-3 ס"מ, ורוחב 2 ס"מ. הפריחה חלה בתחילת הקיץ.
מללויקה פרייס היא שיח עמיד ליובש, למרות שבארץ מוצאו הוא גדל באזורים לחים ובאזורי חוף ים. עמיד לטמפרטורות גבוהות, וטמפרטורות קרה עד מינוס 5 מעלות.  יגדל היטב על קרקעות חול, כאשר בעומק נמצאות קרקעות חמרה. על קרקעות חוליות בלבד, לא יתפתח לממדים גדולים, וקצב הצימוח יהיה איטי. רגיש לקרקעות מלוחות.  תוספת השקיה במהלך הקיץ תתרום למופע נאה יותר של השיח ולפריחה שופעת. אחרי שתילת צמח צעיר בגן, יש להימנע מייבוש בית השורשים. בשנים הראשונות לאחר השתילה מומלץ להשקות באופן סדיר כדי שיתבסס בגן, ובהמשך, אפשר להסתפק בהשקיה אחת לחודש, בחודשי הקיץ.
מתאים לשתילה בכל אזורי הארץ, בתנאי שמש מלאה. הוא מתאים לשתילה בגנים קטנים וגדולים, בפארקים ובצדי דרכים. 
הריבוי מזרעים. ניתן לאסוף את קפסולות הפרי מהשיח, להניח על נייר לבן בחדר, והזרעים ישתחררו לנייר. מומלץ להנביט באביב במצע הנבטה מאוורר, ולשמור על לחות המנבטה. לאחר הנביטה מעתיקים לעציצים.
משפחת ההדסיים כוללת עצים ושיחים ירוקי-עד, רובם באמריקה הטרופית ובאוסטרליה. למשפחה נציגים חשובים ביותר בגינון כגון: איקליפטוסים, קליסטמון, הדס ועוד, והסוג מללויקה, המונה למעלה מ-170 מינים. מוצא מרבית המינים ביבשת אוסטרליה, מכל רחבי היבשת ומתנאי אקלים מגוונים. הוא כולל: עצים גבוהים, שיחים, ובני שיח, כולם ירוקי עד. מינים ראשונים של הסוג  אוקלמו בארץ בתחילת שנות ה-50 ונשתלו בארבורטום באילנות. המינים הרבים, מותאמים לתנאי אקלים וקרקע שונים, ורבים מהם מצטיינים בעמידות לתנאי יובש. כל מיני המללויקה נראים טוב במשך כל השנה, העלווה ירוקה צפופה, בחלק מהמינים הפריחה אינה משמעותית ואילו במינים אחדים הפריחה יפה ובולטת. חלק גדול מהמינים עשוי להגיע לגיל 100 שנים ויותר. מרבית מיני המללויקה פורחים באביב ובתחילת הקיץ. כצמחים אוסטרליים רבים, למרות עמידותם לסוגי קרקע שונים, חלק מהמינים רגיש לתכולת גיר גבוהה, לזרחן ברמות גבוהות ולחוסר אוורור של הקרקע.
כתבה סימה קגן