האלון מוזכר בתנ"ך ובמקורות מספר פעמים רב. האבות נהגו לקרוא לאלונים השונים בשמות שונים כנקודות ציון לאירועים שקרו שם, כמקום של עבודה זרה ואף כשמות פרטיים של אנשים:
(דברי הימים א פרק ד',לז') מוזכר אילן יוחסין זה:"וזיזא בן-שפעי בן-אלון בן-דידיה בן-שמרי בן-שמעיה"..
דבורה הנביאה שפטה תחת האלון ועוד.
אלון התבור מוזכר כנקודת ציון בדרכו של שאול, לאחר שהאחרון נמשח למלך ע"י שמואל בגבול נחלת בנימין. הוא התבקש ללכת משם לפי ההוראות הבאות: ..." וחלפת משם והלאה ובאת עד אלון תבור ומצאת שם שלושה אנשים עולים אל בית האלוהים"...(שמואל א פרק י,ג')
האלון נחשב כעץ "מקודש" בדתות שונות והינו סמל לאדם גבוה ומכובד
