אילן גבוה בעל גזע ישר המגיע לשני שליש מגובהו והמאופיין בקליפה בצבע כללי לבן שלעיתים היא מעט מנומרת. הצמרת דלילה יחסית ומתרחבת כלפי מעלה.
משמש בייעור לתפוקת עץ ליצירת עמודים, עץ לניסור וכלי עבודה ידניים. פרחיו מצוינים למרעה דבורים ומעליו מפיקים שמן המשמש בשימושים רפואיים ואחרים.
בהיותו עץ יפה ותמיר משמש כעץ לנוי בפארקים וליצירת שדרות גבוהות גובהו מגיע ללמעלה מ-40 מ' וקוטרו יכול לעלות על 2 מ'.
קליפתו חלקה מעט אבקתית, בעלת גוון לבן עד ורוד או נחושתי ולעיתים מנומרת בכתמים אפורים.
עצת האילן צהבהבה עד חומה ולמרות היותה קשה היא נוחה מאד לעיבוד וליצירת רהיטים. דבר זה הופך איקליפטוס זה לעץ מועדף למטעי תפוקת עץ באוסטרליה.
העלים הצעירים (בנבטים ובשתילים) הם נגדיים ב-2-3 זוגות הראשונים בענף ובהמשך נגדיים. צורתם עגלגלה עד איזמלית. העלים הבוגרים מסורגים צרים וארוכים.
בעלים קיימים איים של בלוטות המפרישות שמן נדיף הכולל עד 98% ציטרונלאל citronellal. הריכוז של מרכיב זה גבוה בעלים צעירים ויורד עם הגיל. חומר זה בעל ריח לימון חזק, שמתפזר בעת שבירת העלים, הוא שהקנה למין זה את שמו. פירוש שם המין בלטינית הוא "שירת ההדר" ובאנגלית "ניחוח הלימון". מהעלים של איקליפטוס הלימוני ומעוד עלי צמחים, ובהם עוד שני מיני איקליפטוסים, מפיקים את הציטרונלאל שמשמש ברפואה, בפרפומריה ולדחיית חרקים.
העץ כמו כל בני משפחתו הוא חד ביתי ונושא פרחים דו-מיניים.
התפרחות בצורת אשכול, ממוקמות בנקודת המפגש בין הפטוטרות לטרפי העלים וכוללות 3-15 פרחים. המצע של הפרח צורתו כחצי ביצה והמכסה (אוֹפּ֪רקוּלוּם) צורתו חרוט משוטח עם בליטה קטנה במרכזו (הבליטה שלו קטנה בהרבה מזו שהקנתה לאיקליפטוס המקור את שמו) ובסיסו אינו מגיע לקצה שולי מצע הפרח. האבקנים המקנים את הצבע לפרח הם לבנים. המכסה המכונה אוֹפּ֪רקוּלוּם נושר בעת שהאבקנים מתיישרים, ודוחפים אותו החוצה, ואז מתגלה הפרח האופייני שהוא נטול עלי כותרת. האוֹפּ֪רקוּלוּם הוא החלק המאפיין והנותן לסוג איקליפטוס את שמו. מקור השם ביוונית eu- kaluptos ומשמעותו "מכוסה היטב".
הפריחה באוסטרליה ובישראל בחורף, באוסטרליה ביוני-יולי ובישראל בנובמבר-דצמבר.
הפירות הם בצורת כדור קטום שקצותיו פונים מעלה ומקנים לו צורת אגרטל או כד וגודלו 0.8-15 ס"מ אורך על 0.7-1.2 ס"מ רוחב.
הזרעים קטנים (118 בגרם).
שם הסוג המדעי של העץ שונה בעקבות מחקרים גנטיים וכימיים מהשנים האחרונות לקורימביה, שמשמעותה בלטינית "אשכול" – ככל הנראה בשל אשכול הפריחה שלו.
איקליפטוס לימוני גדל בטבע במדינת קווינסלנד שבצפון מזרח אוסטרליה. הריכוז העיקרי נמצא במרחק של יותר מ-300 ק"מ מהחוף באזור רמה יבשה יחסית. בבית גידולו הטבעי האקלים סובטרופי עם גשמי קיץ. כמות הגשם השנתית: 625-1,250 מ"מ. החורף יבש וקר הנמשך 5-7 חודשים. הקרקע בה גדל מנוקזת ומעט חומצית. בצפון בית גידולו נמצא אותו עד גובה של 800 מ' מעל פני הים.
בית הגידול והאקלים שבו גדל האיקליפטוס הלימוני באופן טבעי שונים לחלוטין מאלה השוררים בישראל, כך שגידולו כאן מחייב תוספת השקיה – הדבר מסביר את אי הצלחתו ביערות לעומת עצים נאים וגדולים המצויים בערים ובישובים במיוחד באזור השרון והמרכז. עץ מיוחד בגודלו ובצורתו הנאה הוא העץ הוותיק הנטוע בפתח תקווה ברחוב שפירא ולפי נתוני מדידתו ב-2004 גובהו מגיע ל-35 מ' והיקף גזעו ל-6.4 מ'. כן בולטים עצי איקליפטוס לימוני גדולים ונאים ברח' הרצל ברחובות מול הפקולטה לחקלאות שהם ככל הנראה שרידי חלקת אקלום שהייתה נטועה במקום. בסקר העצים הבוגרים, שערך ישראל גלון, נמנו עוד 6 עצי איקליפטוס לימוני בגבהים שבין 20 ל-33 מ'. העץ משתייך למשפחת ההדסיים הכוללת 5650 מינים של צמחים מעוצים ירוקי עד ב-130-150 סוגים שונים כשהמוכרים מביניהם הם ההדס, הגויאבה, הפיג'ויאה והקליסטימון. הסוג איקליפטוס מונה כ-700 מינים והינו הסוג הניטע ביותר כיום במטעים מסחריים בעולם לצורך תפוקת עץ.
תיאור : צבי אבני

מקורות:
Maxwell, R., J. edit. 1979, Eucalypts for planting, pp 382-384. FAO, Rome.
Wikipedia – Eucalyptus - page was last modified on 18 July 2013.
Wikipedia – Eucalyptus citriodora- page was last modified 15 March 2013.
גלון, י'. 1999-2004, סקר עצים בוגרים בישראל, משרד החקלאות בית דגן. ללא תאריך, האיקליפטוס מצמרתו ומעלה, חוברת טיוטה עמ' 22.
רבס, י'. 2008, מדריך איקליפטוסים הגדלים בישראל, עמ' 46-47, הוצאת המחבר.
שקולניק, י'. 2008, 101 עצים מופלאים בישראל, עמ' 136-137, הוצאת עם עובד.
כתב: צבי אבני