אלון התבור

הדפסה
  Quercus ithaburensis שם מדעי
  Mt. Tabor Oak Common name
מַלוּל, בַּלוּט שם ערבי
אלוניים
Fagaceae
משפחה
חסר עלי כותרת מס' עלי כותרת
פשוט צורת העלה
משונן שפת העלה
קרקעות כבדות בית גידול
עגול צורת הגבעול
עץ צורת חיים
אירופה, אסיה, אפריקה, אגן הים התיכון מוצא
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה
צמח מוגן משמש לרפואה אלרגני

אלון התבור
צילום: © שרה גולד   כרכור, ספטמבר
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

מידע נוסף

אלון התבור הוא עץ העשוי להגיע לגובה של עשרה מטרים ויותר, וגזעו – להיקף של 6 מ'. הענפים יוצרים צמרת כדורית. צבע הקליפה של הענפים והגזע אפור–חום כהה, והיא קשה וחרוצה בחריצים עמוקים. אורך העלים 5 עד 10 ס"מ, והם קשים, ביציים, שפתם משוננת עד מפורצת, מעט קוצנית. הם נישאים על פטוטרת קצרה. סידור העלים מסורג. צידו העליון של העלה מבריק, צדו התחתון לביד, והלבד איננו יורד בשפשוף. לעתים קרובות יש על העלים עפצים בצורות אופייניות. העץ נשיר, אך יש הבדלים ניכרים בתאריכי הנשירה והלבלוב בין פרטים שונים. גילו של העץ הזקן ביותר בארץ, ליד קברו של רבי אבא חלפתא בגליל בתחתון, נמדד ונמצא מעט למעלה מ-500 שנה.

אלון התבור פורח במארס–אפריל, עם תחילת לבלוב העלים. הפרחים חד-מיניים, זעירים, ירוקים, לא בולטים, מואבקי-רוח. העצים חד-ביתיים, היינו פרחים זכריים ופרחים נקביים פורחים באותו פרט. הפרחים הזכריים ערוכים לאורך ענפים רכים באורך כ-5 ס"מ, צבעם ירוק בהיר, והם נקראים עגילים. הם ערוכים בקבוצות ומפיצים הרבה אבקה הנישאת ברוח. הפרחים הנקביים ערוכים עד 3 בקבוצה, קטנים מאוד, נישאים על עוקצים קצרים. הפרי הוא בלוט, והוא כולל זרע בודד גדול, עטוף בחלקו התחתון במבנה מעוצה דמוי ספל הנקרא ספלול. התפתחות הבלוט מההפריה ועד לפרי בשל נמשכת שנה וחצי. הבלוט גדול, אורכו עד 5 ס"מ, עם הבדלים גדולים בין עץ לשכנו. הבלוט עבה וקטום בראשו, בולט מתוך הספלול כדי מחציתו. הבלוטים מופיעים יחידים או בזוגות. קשקשי הספלול ארוכים, כפופים לאחור או אף מסולסלים. הבלוטים מבשילים ונושרים בסתיו. הם מאבדים את כושר הנביטה תוך שבועות בודדים. מצליחים לנבוט אלה המתכסים בשכבת עלים שנשרו, המגינה עליהם בפני התייבשות. חלק מהבלוטים מופצים על-ידי עורבנים, הקוברים אותם באדמה בתור מחסן נס, וכך "זורעים" אותם בעומק המתאים, ושוכחים לפעמים לשוב ולאסוף אותם. בזמן הנביטה נשארים הפסיגים בתוך הקליפה, והנבט שולח שורשון ארוך למצע ונצר עם עלים כלפי מעלה.
אלון התבור הוא עץ שליט בחברת אלון התבור והלבנה הרפואי ובחברת אלון התבור ואלה אטלנטית, היוצרות יער-פארק. זו תצורת-צומח שבה מרוחקים העצים זה מזה, וביניהם משתרעים משטחי עשבוניים. חברה זו מפותחת בשטחים נרחבים במערבו של הגליל התחתון (בגבעות אלונים–שפרעם) ובמרכז הגולן (יער יהודיה). בעבר כיסו יערות של אלון תבור שטחים נרחבים גם במישור החוף, אך הם הצטמצמו מאוד כתוצאה מכריתה ובירוא. יש שרידים של יער זה בפארק השרון מדרום ליער חדרה ובמקומות נוספים. מפורסמות קבוצות של עצים גדולים ממין זה ששרדו ליד מקומות מקודשים כגון חורשת טל בעמק החולה וחורבת צ'רקס בשרון. המין גדל לרוב רק מתחת לרום 500 מ', ונראה שהוא חובב-חום. אין לו העדפות מיוחדות לקרקע, גדל בקרקעות גיר, בזלת, חול ועוד. תפוצתו העולמית של המין מצומצמת למזרחו של הים התיכון, רק בין טורקיה לבין ארץ-ישראל.
עצי אלון התבור נכרתו רבות בעבר לצורך ייצור פחמים ולשימוש בעץ הקשה שלהם לייצור כלי עבודה. מפיקים מהם גם חומרי בירוס לעיבוד-עורות. בכפרים ערבים נעזרים בחליטות מעלי האלון ומבלוטיו לטיפול נגד נשירת שיער, להורדת לחץ דם ולריפוי דלקת עיניים. הבלוט נאכל אחרי קלייה. טעמו נסבל, אך אינו משובח. מן העפצים מפיקים בכפרים תרופות לדלקת-עיניים, פצעים, בעיות בדרכי הנשימה ודרכי העיכול.

עצים מן הסוג אלון הם מחשובי העצים בעולם, יש המכתירים אותו בתואר "מלך העצים". הסוג כולל 450 מינים, בארץ 5, מהם 2 רק בחרמון. יש אלונים גבוהים למדי, רחבי-צמרת, מאריכי-ימים. מיני אלון שכיחים כעצים שולטים ביערות נשירים של אזורים ממוזגים וקרים בחצי הכדור הצפוני, וביערות ירוקי-עד באזורים ימתיכוניים. השם העברי גזור משם האלוהות, והוא נזכר בתנ"ך פעמים רבות כסמל לחוסן, כמקום לפולחן וכחומר-גלם לפיסול ולתעשייה (משוטים).
העלים של כל מיני הסוג משוננים או מפורצים, לרובם עלים גדולים יותר מאלה של המינים שלנו. הפרחים זעירים, ירוקים, לא בולטים, מואבקי-רוח. הפרחים חד-מיניים, העצים חד-ביתיים. הפרי כולל זרע בודד גדול (בלוט), עטוף בחלקו התחתון במבנה מעוצה דמוי ספל הנקרא בעברית ספלול. העץ פורח בראשית האביב, מבשיל את פריו בסתיו הבא או של השנה שאחריה.
אלונים הם המקור החשוב ביותר של עצה כבדה, קשה וצפופה, חזקה ועמידה בלחץ. העצה משמשת לאמנות הגילוף של פסלים ועיטורים, לייצור רהיטים, לבנייה, לתעשיה ולייצור פחמים. ערביי הארץ התקינו מענפי אלון ברך למחרשה ועול לשור ומטה למשען לזקנים. אין כעצת האלון לשיפור טעמו של יין. מפיקים מאלון חומרי בירוס (לעיבוד עורות). קליפתו העבה של מין מערב-ימתיכוני של אלון היא המקור לשעם לייצור פקקים לבקבוקים. מינים שונים של אלון משמשים ברפואה העממית. בלוטים של מינים אחדים נאכלים בשעת הדחק כ"לחם-עוני" כשהם קלויים. אלונים ידועים גם כעצי-נוי חשובים, אך בארץ שימושם זה מצומצם.
מספר הכרומוזומים 2n=24. המינים השונים דומים מאוד זה לזה, ונוסף לכך הקושי, שבתוך אוכלוסיות אותו מין מופיעה שׁוֹנוּת רבה בצורות העלה, הגזע והפרי.
כתב מייק לבנה

חמישה סימני היכר של הסוג אלון (תודה לדר אורי פרגמן-ספיר )

1 - עצים או שיחים חד-ביתיים ירוקי עד, נשירים או נשירים מותנים .
2 - העלים משורגים יושבים או נישאים על פטוטרת קצרה. הטרף פשוט או מחולק, תמים או בעל אונות , עם עורקים משניים מנוצים פעם, המסתיימים בקרין או נקודה.
עלי לוואי נשירים או נשמרים בניצנים.
3 -  פרחים מאובקי רוח , קטנים ירוקים או צהבהבים קרומיים, חד-מיניים , ערוכים על "עגיל" בחיק עלה.
4 – פרי ביצני או דמוי חבית, יושב או נישא על עוקץ, בראשו שריד עמוד העלי, ו 3-5 הצלקות שישו.
5 – הפרי אגוז היושב באיבר הייחודי – הספלול  (cupula)  העשוי קשקשים



תמונות נוספות:

הצמח במקורות

האלון מוזכר בתנ"ך ובמקורות מספר פעמים רב. האבות נהגו לקרוא לאלונים השונים בשמות שונים כנקודות ציון למקומות ואירועים שקרו שם, כמקום של עבודה זרה ואף כשמות פרטיים של אנשים:
(דברי הימים א פרק ד',לז') מוזכר אילן יוחסין זה:"וזיזא בן-שפעי בן-אלון בן-דידיה בן-שמרי בן-שמעיה"..
דבורה הנביאה שפטה תחת האלון ועוד.
אלון התבור מוזכר גם כנקודת ציון בדרכו של שאול, לאחר שהאחרון נמשח למלך ע"י שמואל בגבול נחלת בנימין. הוא התבקש ללכת משם לפי ההוראות הבאות: ..." וחלפת משם והלאה ובאת עד אלון תבור ומצאת שם שלושה אנשים עולים אל בית האלוהים"...(שמואל א פרק י,ג')
האלון נחשב כעץ "מקודש" בדתות שונות והינו סמל לאדם גבוה ומכובד

מידע גנני
צריכת מים לאחר התבססותו לא נדרשת לו תוספת השקיה באזורים שבהם יש לפחות 250 מ"מ גשם בשנה.
אזורים                                  שפלה, חוף, הר,
צורת חיים                             עץ
קצב צמיחה                          בינוני
גובה (מ')                             15.00
קוטר (מ')                            1,20
אברים דקורטיביים              עלים, פירות נוף העץ 
שימוש מומלץ                     עץ צל, שדרה, חורשה, בודד, קבוצה
עמידות לתנאי קרקע קשים למגוון קרקעות, עמיד לגיר וליובש
תנאי הארה                       שמש
מידע גנני נוסף               שונות בגודל ובצללית, ניתן לגדלו על מספר גזעים. נשירה לא אחידה. פריחה לא אחידה.
נכתב ע"י יואב גרטמן ואביגיל הלר, מתוך חוברת בהוצאת שה"מ, משרד החקלאות
שתיקת האלון
אמוץ דפני
כַּמָּה שֶׁקֶט צָבַר / הָאַלּוֹן הֶחָסֹן
עַד שֶׁנִּסָּה / לְהָפֵר שְׁתִיקָה,
מִלּוֹת בַּלּוּטָיו / צוֹבְרוֹת / כָּל פַּעַם
אִלְּמוּת חֲדָשָׁה / לְמַעֲמָסָה.

קישורים