אורן קפריסאי הוא מין קרוב לאורן ירושלים. מוצאו מזרח ימתיכוני, בעיקר בתורכיה ומזרח יוון, משם הועבר כנראה גם לקרים, לחופי קווקז, לאזרביג'אן, עירק, סוריה, לבנון, כרתים וקפריסין. הוא גדל גם בקלבריה שבאיטליה שנקראה ברומי העתיקה ברוטיה. המין תואר ככל הנראה באותו אזור ומכאן שמו המדעי והשם האנגלי שלו, למרות שזה לא חלק מאזור תפוצתו הטבעי אלא הוא הובא לשם בידי אדם בתקופות היסטוריות. אורן קפריסאי נטוע בשטחים גדולים בישראל. במקומות בהם הוא נטוע בקרבת אורן ירושלים ניתן למצוא בני כלאיים ספונטניים בין שני המינים.
אורן קפריסאי הוא במקורו עץ של בתי גידול חופיים והוא עמיד לתנאי קרקע ואקלים גרועים יותר מאשר שאר מיני האורן הגדלים באקלים הימתיכוני. למרות שבמקורו הוא דורש חורפים לחים ומתונים הוא גדל בהצלחה גם באזורים שמחוץ לתחום תפוצתו הטבעי במקומות קרים יותר וצחיחים יותר. בנוסף לעמידותו בתנאים קשים יש לו קצב צמיחה גבוה בבתי גידול טובים. מין זה גדל מגובה פני הים עד 1300 מ' והוא מתאים עצמו לטווח קרקעות נרחב.
אורן קפריסאי הוא עץ בינוני בגובה 27 – 35 מ', עם צמרת מבודרת וענפים לא אחידים בגודלם. מחזור הצמיחה השנתי כולל כמה מחזורי לבלוב, מאחד עד שישה.
הקליפה בחלקו התחתון של הגזע הוא עבה, קשקשית, מחורצת עם כתמים בצבעים אדומים-חומים עד חום-בהיר. היא דקה יותר ומתקלפת בצבע כתום-אדמדם בראש הצמרת. הענפים הצעירים דקים, 3 – 7 מ"מ, בצבע ירקרק עד חום-בהיר ומחוספסים. קדקדי הצמיחה מעוגלים עם חוד, צבעם חום והם עטורים קשקשים כפופים לאחור עם שערות לבנות. העלים הבוגרים מחטניים באורך 10 – 18 ס"מ, נשארים על העץ שנה וחצי עד שנתיים וחצי. הם מופיעים בזוגות הנישאים בבסיס משותף באורך 1 – 1.5 ס"מ. צבעם ירוק בהיר עד צהבהב ועוביים 1 מ"מ עם שפה משוננת קלות. הפיוניות מסודרות בשורות מכל צידי העלה וכמו-כן עוברים בו כמה ביבי שרף. המחטים של הנבטים הם יובניליים צבעם כחלחל, אורכם 1.5 – 4 ס"מ והם גדלים על הנבט עד גיל 4, במעורב עם העלים הבוגרים שמתחילים להופיע כבר 9 חודשים לאחר הנביטה.
עצי אורן קפריסאי מתחילים לשאת פרחים בגיל 4 – 5 שנים. הפרחים משני המינים מופיעים בדרך כלל על אותו עץ אך על ענפים נפרדים. ניתן לעתים למצוא עצים חד-מיניים. הפרחים הזכריים מתחילים להופיע בחורף כצברי אבקנים קטנים המרוכזים בצפיפות קרוב לקצות הענפים. פיזור האבקה חל מאמצע מרץ עד מאי.
האצטרובלים של הפרחים הנקביים מופיעים בקצות ענפים או בסמוך להם בצורת כדור סגלגל בצבע חום-אדום. בשנה הראשונה לאחר ההפריה הם מתפתחים לאצטרובל קטן בצבע ירוק. בשנתם השנייה הם גדלים במהירות ומגיעים לגודלם הסופי 2.2 – 12.5 ס"מ לאורך ומבשילים באביב באותה שנה.
האצטרובלים זקופים נישאים על עוקץ קצר וישר, מסודרים לעתים באופן סימטרי משני צידי הענף. הם ניצבים במאונך לענף, שלא כמו האצטרובלים של אורן ירושלים הנישאים על עוקץ כפוף היוצר זווית חדה עם הענף. הם נפתחים בקיץ באותה שנה או שנה שנתיים לאחר מכן לרוחב 5 – 8 ס"מ, אך הזרעים לעתים אינם מתפזרים עד שהקשקשים מתרככים בגשמי החורף. קשקשי האצטרובלים קצרים, רחבים, עבים וקשים מאוד. לזרעים צבע חום-אפור גודלם 7- 8 מ"מ אורך ו-5 מ"מ רוחב ולהם כנף באורך 15 – 20 מ" ורוחב 10 מ"מ. בצבע צהבהב בהיר עם פספוס חום כהה.
ביוון העתיקה נקרא העץ פיטיס הוא נחשב לעץ היער החשוב יותר בעת העתיקה. כנימה הנפוצה באזור זה Marchalina hellenica על עצי האורן הקפריסאי, ומיני אורן אחרים, מפיקה כמויות גדולות של טל-דבש אשר דבורי דבש ניזונות ממנו ומפיקות 'דבש אורנים'. אורן קפריסאי ניטע ביוון העתיקה לצורכי הפקת דבש זה.
שם נרדף: אורן ברוטיה

נכתב ע"י עמרם אשל

תוספת של גולש: אורן ברוטיה -האורן הקפריסאי שגדל בחרמון 
הפריט הגדול ביותר של אורן קפריסאי(pinus brutia) המתועד בספרות הלועזית גדל בחרמון הישראלי.