קדד בירותי הוא צמח חד-שנתי שעיר, שרוע. העלים מנוצים, דלילים, העלעלים דקים, שעירים בשערות שאורכן כמעט כרוחב העלעל.
קדד בירותי פורח באביב, במרס ובאפריל. הכותרת מגוונת, בשילוב צבעי לבן, ורוד וסגול. הגביע סגול כהה. הפרי ישר או כמעט ישר, מוארך, אורכו 4 ס"מ, והוא מכוסה שערות מפושקות. בקצהו חוד.
קדד בירותי הוא מין נדיר, גדל בחולות מיוצבים בשפלת החוף. אנדמי לחופי ישראל ולבנון, תפוצתו העולמית מוגבלת לחופי הלבאנט.

קדד הוא סוג ענק של קטניות עם פרחים פרפרניים ועלה מנוצה למספר גדול של זוגות-עלעלים. אין קנוקנת בקצה העלה, ובכך קל להבדיל בין קדד לבין בקיה. מאפיין את הסוג פרי קדוד, היינו שקליפתו כפופה מתפר-הגב פנימה ויוצרת מחיצה המחלקת את הפרי לאורכו לשתי מגורות. קל לזהות את ייחודו של הפרי לפי השקע שלאורך תפר-הגב. הסוג קדד הוא מתחרה רציני על התואר "הסוג עם מספר המינים הגדול ביותר" – מונים 2000 מיני קדד בעולם, רבים מהם במערב אסיה ומרכזה. גם בארץ הוא ראשון במספר מיניו: 55 מינים שונים של קדד גדלים בחלקי הארץ השונים, רבים מהם בתנאים קיצוניים, כמו מדבר או מרומי הרים. כחצי מן המינים בארץ הם עשבים חד-שנתיים, אך חלק מן המינים הם בני-שיח קוצניים.

כתב מייק לבנה