מציץ סורי הוא צמח זיפני המשתלשל מקירות-סלע, במיוחד בפתחי מערות. מדוע מציץ? דומה כי לא מפני שהוא מציץ מפתח המערה, אלא כי אפשר למצוץ צוף מפתחו האחורי של צינור-הכותרת, הנתלש בנקל מתוך הגביע. הצוף מופרש מצופן טבעתי בבסיס הכותרת. גונו הכללי של הצמח הוא ירוק נוטה מעט לשחור. הצמח בלתי נעים למגע, שעיר–זיפני מאוד, דביק.
מציץ סורי פורח במשך תקופה ארוכה, מדצמבר עד אוקטובר, היינו כמעט בכל ימות השנה. הפרח צינורי, מתפצל בקצהו ל-5 אונות, האונות מופשלות לאחור. צבע הצינור צהוב עד לבנבן בחבל המדברי, תכול בחבל הימתיכוני. האונות צהובות, והשילוב בין אונות צהובות וצינור תכלכל – נאה ביותר. המאבקים דמויי חץ, בולטים מתוך הכותרת כלשון חצופה שלוחה בהתרסה.
מציץ סורי הוא אלוף הצמיחה בסדקי-סלעים ובין אבני חומות עתיקות. בבתי גידול אלה אפשר למצוא אותו בכל אזורי הארץ, פרט לדרום הנגב ולאיזור אילת. תפוצתו העולמית משתרעת בארץ ישראל ובסוריה.
בסוג מציץ יש 4 מינים במזרח הים התיכון, מהם 2 בארץ.

כתב מייק לבנה