אלקנה סמורה היא בן-שיח עשבוני רב-שנתי, גובהו 15–30 ס"מ. שם הצמח נגזר משמו הערבי אל חינה, בשל חומר הצבע האדום שהופק משורש הצמח (בדומה לחינה האמיתית, המופקת מהצמח כופר). העלים מוארכים, מסורגים, יושבים על הגבעול. אורכם 2–3 ס"מ, שפתם תמימה. שערות לבנות זיפיות ומפוסקות מצויות ברוב חלקי הצמח.
אלקנה סמורה פורחת בין פברואר למאי. הכותרת צבעה כחול, ההופך לוורוד לילכי עם הזדקנות הפרח. הפרח דו-מיני, דמוי מסמר. עלי-הכותרת מאוחים בבסיסם ומתפשקים בראשם. אורך הכותרת 10 מ"מ. בפנים המבוא נמצאים האבקנים, ושם הצבע כהה. המבוא אינו חסום בקשקשים בדומה למבנה פרחי לשון הפר, אלא בקמטים רדודים. הגביע בן 5 אונות דמויות איזמל, והוא עוטף בפרי 4 אגוזיות (לעתים פחות). לכל אגוזית תוספת שומנית בבסיסה. גופי השומן נאכלים על-ידי נמלים, המפיצות בדרך זו את הזרעים.
אלקנה סמורה נפוצה בבתות-ספר ימתיכוניות בקרקע גירנית קירטונית. תפוצתה העולמית מזרח ימתיכונית.

כתבו ערגה אלוני ומייק לבנה