עכנאי יהודה הוא צמח עשבוני חד-שנתי לביד ומאפיר, מכוסה כולו זיפים. הוא מתנשא לגובה של עד 50 ס"מ. העלים מסורגים, מוארכים ושפתם תמימה.
עכנאי יהודה פורח בעיצומו של אביב, במרס ובאפריל. התפרחת חד-בדית, גבעוליה זקופים, מתעקלים רק בקצה כשבלול או כזנב עקרב. הפרחים יושבים בצד אחד של הגבעול. הפרח דו מיני. אורך הכותרת 25–32 מ"מ. עלי הכותרת מאוחים מעין שופר. העורקים בכותרת מודגשים. לפני פתיחת הפרח צבע הכותרת סגול כחלחל ורוד, והוא משתנה עם ההזדקנות לצבע ארגמן. שינוי הצבע נובע מירידה ברמת החומציות של תאי הכותרת, מה שיכול לגרום לחרקים להבדיל בין פרחים זקנים ופרחים צעירים שעדין לא הואבקו. אבקנים 5. שני אבקנים והעלי בולטים מהכותרת החוצה. עלי הגביע זקופים, מספרם 5 , הם גדלים ומתרחבים עם הבשלת הפרי ואינם נושרים. השחלה עילית. בפרי 4 פרודות. מקור שם הצמח הוא בדמיון שבין מראה הפרח לבין פה פעור של נחש (עכן), המודגש על-ידי צלקת העלי המפוצלת כלשון של נחש.
עכנאי יהודה צומח בבתות ובשדות עשבוניים בחבל הימתיכוני. נפוץ בכל הארץ. תפוצתו העולמית משתרעת בארצות מזרח הים התיכון.
בסוג עכנאי 40 מינים, רובם ימתיכוניים, בארץ 5, מהם 4 ימתיכוניים ואחד מדברי. כן מגדלים מינים אחדים כצמחי-נוי.

כתבו ערגה אלוני ומייק לבנה