רותם המדבר

הדפסה
  Retama raetam שם מדעי
  White Broom Common name
רָתֶם שם ערבי
קטניות
Fabaceae
משפחה
5 מס' עלי כותרת
פשוט צורת העלה
תמים שפת העלה
קרקעות קלות בית גידול
עגול צורת הגבעול
שיח ובן-שיח צורת חיים
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה
צמח מוגן רעיל משמש לרפואה צופני

רותם המדבר
צילום: © שרה גולד   , פברואר
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

מידע נוסף

רותם המדבר הוא שיח רב שנתי, הנפוץ בעיקר בדרום הארץ, אך מאכלס גם את אזור החוף. ברוב תקופת השנה הוא ערום מעלים ובולטים בו ענפים ארוכים ודקים. לשיאו, יגיע הרותם בחורף כאשר השיח מתכסה בפריחה לבנה שופעת המפיצה ריח משכר למרחק. הגובה הממוצע של שיחי רותם הוא כמטר וחצי שניים. אך צמחים בוגרים הגדלים במקומות בהם מצויים יותר מים יכולים להגיע לגובה של 4-3 מטרים.
הרותם הוא מעמיק שורש. השורשים חודרים לעומק הקרקע ומנצלים מים מהשכבות העמוקות כאשר המים בשכבות העליונות יבשו מזמן. יכולת הצמח לנצל מים אלה היא המאפשרת לו להיות ירוק במשך כל השנה.
הצמח בעל ענפים דקים וגמישים לרוב חסרי עלים. צבעם ירוק מכסיף בצעירותם, וירוק כהה בבגרותם. הם חרוצים בחריצי-אורך עדינים, ובהם מצויות פיוניות. הפיוניות שקועות בחריצים כדי למנוע מהצמח לאבד מים מגוף הצמח החוצה. טיפוס כזה של ענפים עם יכולת לשמור על משק המים נתנה לצמחים אחרים את הכינוי ענפים מטיפוס רותמי.
העלים פשוטים, צרים ומוארכים, אורכם 10 מ"מ. הם מצויים על הצמח בחורף כאשר יש גשם,  הם נושרים זמן קצר אחרי שלבלבו. פעילות ההטמעה מתבצעת ע"י הגבעולים הדקים.
רותם המדבר פורח בין ינואר לאפריל. הגביע דו שפתני, צבעו סגול כהה, ולפעמים יש גם על הכותרת כתמים בצבע דומה. בשפתו העליונה של הגביע שתי שיניים, התחתונה מוארכת מעט ולה שלוש שיניים. הכותרת פרפרנית בצבע לבן בוהק, המפרש בולט, מעורק בארגמן, אורכו 12 מ"מ ורוחבו 10 מ"מ. הפרח מדיף ריח נעים. ריחו של הפרח מושך אליו חרקים, בעיקר דבורים. כל פרח מחובר לגבעול באמצעות עוקץ קצר. הפרי תרמיל חד-זרעי קצר, ביצי, עם חוד. הוא קירח, ואינו נפתח כשהוא מבשיל. הזרע צהוב, קליפתו קשה ביותר. התרמילים נאכלים בעיקר על-ידי ארנבות. הזרעים אינם מעוכלים והם מופרשים בגללים. השפעת מיצי מערכת העיכול על הקליפה הקשה של הזרע מאפשרת להם לנבוט ביתר קלות. זרעים שנותרים בתרמילים ינבטו כאשר קליפת התרמיל תרקיב והזרע יקלוט מים.
רותם המדבר נפוץ ברוב אזורי הארץ, פרט להרי הצפון והמרכז. גדל במיוחד בחולות עצורים במדבר ובחוף; בשטחי חול נודד ומיוצב במישור החוף ובשפלה; וגם (אולי זן אחר) במדרונות טרשיים במדבר; על סלעים ובצידי דרכים בדרום הגולן, בכרמל ובמזרח השומרון. תפוצתו העולמית משתרעת במדבריות צפון אפריקה ודרום אסיה. בסוג 5 מינים. השיח מקובל גם בגינות-נוי. קשוות הפרי אכילות. משמש לבדווים במדבר כתרופה לטיפול בכאב גב, כאב-בטן, עקרות, שיתוק זמני בגפיים, כאב-פרקים, פצעים מזוהמים בעור, כאב-שיניים, נקע, שבר.
כתבו ערגה אלוני ומייק לבנה

מידע גנני
צריכת מים לאחר התבססותו לא נדרשת לו תוספת השקיה באזורים שבהם יש לפחות 250 מ"מ גשם בשנה.

אזורים:         שפלה, חוף, הר, בקעה, נגב
צורת חיים:    שיח
קצב צמיחה: מהיר
גובה (מ'):     3.00
קוטר (מ'):    2.50
אברים דקורטיביים:  פרחים, עלים
שימוש מומלץ:  פריחה, צבע, שיחייה, בודד, ייצוב חולות ומדרונות
עמידות לתנאי קרקע קשים שטחיות, חוליות יבשות, מלוחות, רגיש לחוסר ניקוז
תנאי הארה:   שמש
מידע גנני נוסף: מראה יובשני בקיץ. שפע פריחה לבנה וריחנית בחורף.
כתבו יואב גרטמן ואביגיל הלר, מתוך חוברת בהוצאת שה"מ, משרד החקלאות



תמונות נוספות:

הצמח במקורות

הרותם מוזכר מספר פעמים בתנ"ך ובמקורות.
השיח מוכר בתנ"ך כצמח המאפשר לנוח בצילו.
אליהו ברח לנגב: "והוא הולך במדבר דרך יום ויבא וישב תחת רתם אחת..." (מלכים א' יט' ד')
כנ"ל אצל הגר "ותשלך את הילד תחת אחד השיחים" (בראשית כא', טו') פרוש ילקוט שמעוני סבור כי השיח הזה הוא רותם
בבראשית רבה מספרים לנו על בעירה כמטפורה ללשון הרע, שנזקיה לא כבים במהרה:
"מעשה ברותם אחד שהציתו בו את האור והיה דולק שנים עשר חודש, חורף וקיץ וחורף... שכל גחלים כבים מבפנים, אבל גחלי רתמים אע"פ שהוא כבה מבחוץ עדיין הוא בוער מבפנים"...מכאן הסיקו ששורשי הרותם מהווים חומרי גלם לגחלים.
אמר מר עוקבא: כל המספר לשון הרע, אומר הקב"ה לשר של גיהנם: אני עליו מלמעלה ואתה עליו מלמטה נדוננו, שנאמר חצי גבור שנונים עם
גחלי רתמים, אין חץ אלא לשון, שנאמר: חץ שחוט לשונם מרמה דבר, ואין גבור אלא הקב"ה, שנאמר: ה' כגבור יצא, גחלי רתמים היינו
גיהנם" (ערכין, טו ע"ב)
.

המסר
גחלי רתמים אע"פ שהוא כבה מבחוץ, עדיין הוא בוער מבפנים. כך כל מי שהוא מקבל (שמדברים עליו) לשון הרע (ורכילות) , אע"פ שאתה הולך ומפייסו והוא מתפייס, עדיין הוא
בוער מבפנים. מעשה ברותם אחד שהציתו בו את האור והיה דולק י"ח חדש חורף וקיץ 
וחורף" (בראשית רבה, צ"ח י"ט)
.
"הרותם הזה מי שמדליקו גחליו אינן כבות. ומעשה היה בשני בני אדם שבאו במדבר וישבו תחת רותם אחד. כרתו עצים מהרותם ובישלו להם ואכלו. לאחר שנה באו לאותו מקום ומצאו אפר ממה שהדליקו. אמרו: הרי שְנֵים-עָשָר  חודש יש לנו משעברנו ואכלנו במקום הזה. מיששו באפר והלכו עליו ונכוו רגליהם מהגחלים שמתחת לאפר." (מתוך ספר האגדה)

שיר
פְּרִיחַת הָרֹתֶם / מִיכָאֵל דֶּשֶׁא

פּוֹרֵחַ לוֹ בְּהוֹד, פּוֹרֵחַ לוֹ בְּתֹם,
וְאֵין דָּבָר לוֹ בָּעוֹלָם זוּלַת פְּרָחָיו.
עֲדַת דְּבוֹרִים סְבִיבוֹ עוֹלֶזֶת וְהוֹמָה -
גַּם חֵן ,גַּם בֹּשֶׁם רַךְ וְצוּף,
וְיֶלֶד בָּא, לִבּוֹ רָחָב וּבִנְחִירָיו
הָרֶטֶט, בְּעֵינָיו נִיצוֹץ - הוֹ, יֹפִי!
וְהָרֵיחַ! ---
וְהוּא זוֹלֵל לְנַפְשׁוֹ וְהוּא יוֹקֵד חֶמְדָה,
וְאֶלֶף חִיּוּכָיו וְנִיחוֹחוֹ גוֹאִים לְמֵרָחוֹק,
וְכָל הַגִּיל, הַהִלּוּלָה, הַשִּׁיר וְהַצְּחוֹק
הַאִם יוֹדֵעַ הוּא? הַנּוֹחַ לוֹ בְּכָךְ?

וְהוּא לְבַד מְאֹד, וְהוּא פִּתְאוֹם יַחְדָּו
עִם הַדְּבוֹרִים וְהַיְּלָדִים וְהַשָּׁמַיִם
מִסְּבִיבוֹ, וְנִיחוֹחוֹ הַזַּךְ -
מִלֵּא חָלָל וְעַד חַמָּה יָצוּף;
וְהוּא צָעִיר, וְהוּא רוֹגֵשׁ, וְהוּא יָתוֹם
וְנֶחָמָה קוֹרֵן בִּרִבְבוֹת עֵינַיִם
וְלַיִל רַד וְזַלְעָפוֹת בָּרָד וָאֵשׁ -
וְהוּא פּוֹרֵחַ עוֹד, וְהוּא יִפְרַח עַד תֹּם!

קישורים